במהלך הבדיקות הרבות שעברתי עד שאובחנתי כסובלת מפיברומיאלגיה נתקלתי בהרבה רופאים שאמרו שאני מדמיינת כאבים ושהם לאבאמת שם.
האם כך הדבר?
יצאתי שבורה מהפגישות האלו..אחרי חלקיהן אפילו בכיתי. אני סובלת מכאבים בכל הגוף ואומרים לי שהם לא באמת שם,באיזו זכות?
עכשיו אני כבר לא מקשיבה לדעתם..כאב הוא דבר שמרגישים לא רואים.מי יכל להגיד ליאם אני באמת מרגישה כאב או לא?וגם אם הוא דיוני...ז לא אומר שהוא לא שם.
בכל מקרה,אובחנתי לפני כמה חודשים כסובלת מפיברומיאלגיה..בעוד כחודש וחצי אני "אחגוג" שנה של להיות חולה.עכשיו זה כבר אני והפיברומיאלגיה שלי...כן כן,חייב לקבל בשלב כלשהו את העובדה שאני חולה ולהמשיך איתה,עם החברה הזו בשם פיברומיאלגיה שאף אחד אחר לא רואה,רק אני.זה רק אני והפיברומיאלגיה שלי...חברה שאני יכולה לסמוך עליה שתהיה שם תמיד.כמה עצוב,ככה נכון.
קיבלתי לחכי את פיברו ועכשיו אנחנו מנסותלמצוא דרך לחיות באיזו שהיא אחדות..בינתיים היא לא ממש נותנת לי..אבל זה שבשבילי היא כבר לא דמיונית זה כבר צעד לא?