הגעתי לעסוק ברפואת גוף-נפש לאחר שנוכחתי במשך שנים, כי הרפואה הקונבנציונלית כושלת בלתת מענה רפואי לאנשים רבים לכל מני בעיות בריאותיות. באופן אישי זה קרה לאמא שלי וגם לי.

קראתי בכל מני פורומים ואתרים תגובות של רופאים קונבנציונלים שעונים על שאלות של אנשים, כי אינם ממליצים על טיפול זה או אחר ברפואה הוליסטית משום שאינם מכירים את הנושא וגם שאין מספיק הוכחות מדעיות לגבי יעילותם.

יש אנשים שמחזיקים מרופאים כ"תורה מסיני" והיות שהרופא כתב להם תשובה שאינו ממליץ, הם בסופו של דבר לא מנסים את הטיפול ההוליסטי שעליו שאלו.

אני מתנגדת מאוד לנוהג פסול זה של הרופאים.
אדוני או גברתי הד"ר, אם אינך מבין בתחום מסויים – אין לך זכות לשלול דרך טיפולית ובכך למנוע מחולה טיפול שיכול לעזור לו/ה ולהקל על חייו/ה.

ההבדל בין הרפואה המדעית הקונבנציונלית שקיימת 400 שנה (בקירוב) בלבד, לבין הרפואה ההוליסטית לסוגיה שקיימת אלפי שנים, הוא באופן ההבנה של המחלה והטיפול בה.

ברפואה הקונבנציונלית מתקבעים על סימפטום ומחפשים תרופות להעלים אותו, לכן התרופות הקונבנציונליות כל כך פוגעות בבריאות הכללית, נותנים תרופה להעלים סימפטום מסויים אך התרופה פוגעת באיברים אחרים ויוצרת מחלות נוספות.

רופא בקופת חולים וגם אלה שעובדים בקליניקה פרטית מוגבלים בזמן קבלה למטופל, המערכת שלהם מקצה כ-10 דקות בממוצא לבדיקה, דיאגנוזה ומתן טיפול לבעיה.

ברפואה ההוליסטית לסוגיה, המטפל מחפש את הסיבה והמקור לבעיה ומטפל בהם. ברוב המקרים המקור למחלה הוא בעיה פסיכולוגית או רגשית מודחקת שהאדם מסתובב איתה ללא טיפול שנים רבות. במחקרים רפואיים עכשוויים הוכח כי אנרגיה האצורה בגוף לאורך זמן משפיעה ברמה התאית ויוצרת מחלות.

בדרך כלל מטפלים ברפואה ההוליסטית מקדישים את הפגישה הראשונה לאיבחון המטופל – ממלאים שאלון רפואי (בד"כ מבקשים גם תוצאות של בדיקות רפואיות קונבנציונליות), עורכים סדרה של שאלונים להכרת האישיות של המטופל, אופן החשיבה וההתנהלות רגשית נפשית שלו/ה. כל הפעולות הללו אורכות כשעתיים.

ברפואה הקונבנציונלית הכנת תרופה מתבצעת על ידי בידוד חומר פעיל יחיד מצמח או חומר כימי מסויים, ריכוזו לריכוז גבוה ואריזתו בכדור המיועד לבליעה, הכדור נמס בקיבה או במעיים והגוף סופג את החומר הפעיל.
הבעיה בכך היא שהחומר הפעיל, בד"כ זהו רעל שניתן בכמויות קטנות למשך זמן מוגבל.

ברפואה ההוליסטית נעשה שימוש בצמח, בכולו או בחלקים שלו (עלים, ענפים, פרחים, פרי או שורש). כל צמח מכיל בדרך כלל מספר של חומרים פעילים. לרוב נעשה שימוש בצמחי מרפא שבהם כמויות החומר הפעיל אינה גבוהה, התרופות המיוצרות מהם הן ברוב המקרים בשימוש עצמי של המטופל כחליטה של תה או מיצוי צמחי בצורת משקה שמייצר המטפל או ממעבדה המתמחה בייצור המוצרים הללו שנקראים טינקטורה, באבקה או (בהומיאופתיה) בכדוריות למציצה תחת הלשון.

ברפואה הסינית המסורתית בפרט יש פורמולות של צמחים וחומרים נוספים לטיפול אינדיבידואלי בכל מטופל, הפורמולה בנויה כך שלכל בעיה יש בה רכיב עיקרי לטיפול בסימפטום ובנוסף רכיבים נוספים לחיזוק כל האיברים והמערכות הקשורים לאיבר הבעייתי. הרפואה הסינית החלה להיבנות לפני כ-7,000 שנה תוך ניסוי וטעיה על אנשים ופועלת כשיטה מגובשת בהצלחה רבה כבר 5,000 שנה.
הרפואה הסינית נוצרה מתוך צורך לשמור על בריאות הקיסר (שנחשב לאל) והארכת תוחלת חייו.

הרפואה הקונבנציונלית מעודדת פיתוח מכשירים לאיבחון בעיות ומחלות ובמידת הצורך שימוש בשיטות כירורגיות פולשניות (ניתוחים).

ברפואה ההוליסטים המגמה היא מניעת הווצרות המחלות בדרך של תזונה ואורח חיים נכונים המותאמים לכל אחד/ת באופן אישי.

אני מצדדת בשילוב שני סוגי הרפואה משום שהם משלימים זה את זה ונותנים מענה טוב יותר לפתרון בעיות וריפוי מחלות.