לשינה מספקת חשיבות בריאותית רבה הן בפן הפיזי והן בפן המנטאלי. בין היתר, לחסך בשינה השלכות על קצב חילוף החומרים במנוחה, השמנה, פעילות הגופנית הספונטאנית, לחץ דם ופרופיל שומני הדם. ד"ר נעמה קונסטנטיני, מומחית ברפואת משפחה ורופאת ספורט ורקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, מ"הדסה אופטימל" המרכז לרפואת ספורט הדסה הר הצופים, מפרטות על ההשלכות של חוסר שינה. מחקרים רבים חקרו את הקשר בין שעות שינה והשמנה. על פי נתונים אפידמיולוגים, ב - 40 שנה האחרונות קיצצו האמריקאים שתי שעות שינה בלילה ובמקביל חלה עלייה במשקל באוכלוסייה. ב 1960 שעות השינה הממוצעות לאמריקאים עמדו על 8.5 שעות, כרבע מהאוכלוסייה הוגדרה כבעלת עודף משקל ולא הייתה תופעה של השמנת יתר. ב -2002 שעות השינה הממוצעות של האמריקאים עומדות על פחות מ- 7 שעות, במקביל, מעל שני שליש מהאמריקאיים מוגדרים כבעלי עודף משקל וכמעט אחד משלושה מוגדר כשמן. המסקנות מנתונים אלה, הן שקיים קשר בין הפחתה בשעות שינה ועלייה בשכיחות ההשמנה. מחרים רבים בדקו את הקשר. במחקר האחיות לדוגמא, נבדק הקשר בין משך שעות השינה למשקל בקרב 70,000 נשים בגיל העמידה לאורך 16 שנה. תוצאות המחקר הראו שנשים שישנו 5 שעות או פחות בהשוואה לנשים שישנו 7 שעות לפחות, היו בעלות משקל גבוה יותר בתחילת המחקר והוסיפו למשקלן יותר בתקופת המחקר. בנשים אלו נמצאה נטייה גבוהה ב- 32% לעודף משקל וב 15% יותר סיכוי להשמנה. במחקר נמצא שתוספת של שעת שינה אחת תורמת למניעת עלייה במשקל והשמנה: נשים שישנו 6 שעות בהשוואה לנשים שישנו לפחות 7 שעות היו בעלות סיכוי של 12% יותר לעלייה גדולה במשקל ו 6% להשמנה. מנגנונים הקשורים לחסך בשינה קשורים לעלייה במשקל- לאחרונה נבדק הקשר של השפעת משך זמן השינה על קצב חילוף החומרים במנוחה. מחקר שנערך השנה באוניברסיטת שיקגו בדק את הקשר בין הגבלת שעות שינה להגברת הרעב. במתנדבים שמשך זמן השינה שלהם הוגבל ל-4 שעות בלילה למשך שני לילות, נצפתה עלייה של 24% בתחושת הרעב. המשתתפים דיווחו על רעב למזונות עתירי אנרגיה ורעב לפחמימות כמו ממתקים,לחם ופסטה, ולא למזונות בריאים כמו סלט או חזה עוף. בבדיקות הדם נמצאה ירידה של 18% ברמת הלפטין (הורמון השובע), ועלייה 28% ברמת הגרלין (הורמון הרעב). כלומר העלייה ברעב בעקבות חסך בשינה מקורה בעליית הורמון המשדר לרעב וירידה בהורמון המשדר לתחושת שובע. מחקר נוסף שנערך על-ידי St-Pierre et al ב- 2004, בדק את הקשר שבין גרלין להוצאה האנרגטית. במחקר השתתפו 65 נשים בעלות משקל תקין. מחקר זה מצא קשר הפוך בין קצב חילוף החומרים במנוחה לרמת הורמון הגרלין, כלומר ירידה בקצב חילוף החומרים במנוחה נמצאה קשורה לעליית הורמון הגרלין. מנגנון נוסף התורם לעלייה במשקל בעקבות חסך בשינה הוא הירידה בNEAT: non-exercise activity thermogenesis - פעילות הגופנית הספונטאנית (כל פעילות שאינה ספורט, כמו נפנוף ביד), אשר לה מרכיב מרכזי בהוצאה האנרגטית היומית. נמצא שהגבלת שינה גורמת להאטה ולפחות תזוזה במהלך היממה בהשוואה ליממה עם שינה מספקת. מחקר אחר שנערך ב2006 על-ידי Bjorvatn B et al, בדק את הקשר בין משך זמן השינה למדד מסת הגוף (BMI) ומדדים מטבוליים כמו לחץ-דם, פרופיל שומני הדם בקרב 8860 נבדקים בגילאי 40-50. הנבדקים חולקו לשש קבוצות לפי משך זמן השינה בלילה: פחות מ-5, 5-5.99, 6-6.99, 7-7.99, 8-8.99, 9 ומעלה שעות. התוצאות מראות ששינה בין 7-9 שעות תורמת לירידה במדד מסת הגוף וכן תורמת לירידה של שומנים בדם - כולסטרול, כולסטרול רע (LDL) וטריגלצרידים ולעלייה של הכולסטרול הטוב (HDL). בנוסף שינה של 7-9 שעות נמצאה קשורה עם ירידה של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. למגפת ההשמנה סיבות רבות והשלכותיה הבריאותיות הן רבות ומסובכות, יש לעשות כל שניתן על מנת למזער את המגפה וסיבוכיה, הגדלת שעות השינה הנה כלי פשוט וחשוב בטיפול בבעיה זו. ערכה: אלה הר-נוי עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה רוצים לדעת עוד על הקשר בין שינה והשמנה?מחקר: חוסר בשעות שינה מעלה את הסיכון לסוכרת והשמנה מחקר: שינה קצרה- משקל גבוה בלוג: על שינה ובריאות