ממחקר שנעשה עם מעל 16000 יפנים עולה כי בקרב אלה עם רמות HbA1c בטווח 5.5-6.0% חלה עליה של כמעט פי 2 (1.2%) בהארעות סוכרת. עם זאת, כאשר רמות HbA1c עולות מעבר ל-6.0%, נרשמה עליה חדה בהארעות סוכרת, עליה המגיעה עד ל-15%. ממצאים דומים, אם כי פחות מרשימים, תועדו גם באוכלוסיה הלבנה, בה תוארה עליה דומה של פי 2-2.5 בהארעות סוכרת בנבדקים עם ערכי HbA1c בטווח 5.5-6.0, ועליה של פי 6 בהיארעות עם ערכים בטווח 6.0-6.5%. המחקר הנ"ל מבסס את הממצאים הקיימים באוכלוסיה הלבנה, אם כי במחקר הנוכחי הקורלציה בין ערכי HbA1c של מעל 6.0% והתפתחות סוכרת אף בולטת יותר. נציין, כי לפי הגדרות ה- ADA American Diabetes Association אבחנת  סוכרת תיקבע בנוכחות ערכי HbA1c של מעל 6.5%, ומצב פרה-סוכרת מוגדר בנוכחות ערכים בטווח 5.7-6.5%, זאת מהסיבות שהוזכרו לעיל. עם זאת, חשוב לציין כי הסיבה להמלצה לאבחן סוכרת עם ערכים של מעל 6.5% מבוססת על מחקרים ראשוניים באוכלוסיות קטנות יחסית, והתבססו על מחקר גדול מאוד שכלל למעלה מ-28,000 איש ברחבי העולם. ממחקרים אלו עלה כי ברמות HbA1c בטווח 6.5-7.0% מתחילה עליה חדה בסיכון לפתח רטינופתיה, ומחקרים שונים, דוגמת מחקר DECODE, מצביעים על עליה חדה בסיכון לפתח סיבוכים ערכי HbA1c בטווח 6.5-7.0%. יחד עם זאת, העלייה בסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים מתחילה כבר בערכים נמוכים יותר, סביב 6-6.2%. המסקנה מהמחקר הנוכחי וממחקרים שפורסמו באוכלוסיות לבנות, היא שיש לפעול בצורה אגרסיבית בחולים עם ערכי HbA1c של מעל 6.0%, במטרה להביא למניעת התפתחות סוכרת. ההתערבות האגרסיבית כוללת בעיקר שינויים באורח החיים, אך ישנם אגודות שונות לסוכרת בעולם, כמו באוסטרליה, שממליצות היום למטופלים אלו לשלב שינויים באורח חיים עם טיפול תרופתי, בתרופות דוגמת מטפורמין, במטרה למנוע את הסיכון הגבוה מאוד להיארעות סוכרת. בנבדקים עם ערכי HbA1c בטווח 5.5-6.0% הסיכון נמוך יחסית נמוך (פי שתיים), ולכן במקרים אלו נראה שנכון להיום, הדרך הטובה ביותר למניעת התפתחות סוכרת בעתיד היא הנחלה של אורח חיים בריא, ואין עדיין מקום לטיפול תרופתי.