מחלת המיאסטניה הינה מחלה אוטואימונית, כלומר נגרמת על ידי יצירת נוגדנים עצמוניים כנגד רקמות הגוף. האתר הפגוע הינו המעבר בין העצב ההקפי לשריר הרצוני. לפיכך, הביטוי הקליני של מיאסטניה הינו חולשת שרירים. מיאסטניה עלולה לפרוץ בכל גיל אולם היא שכיחה יותר בנשים צעירות ובגברים מבוגרים. הביטוי הראשוני כולל לרוב צניחת עפעף, כפל ראיה או הפרעה בדיבור, בלעיסה ובבליעה. בהמשך עלולה להופיע חולשת שרירים מפושטת ואף פגיעה בשרירי הנשימה. באופן קלאסי,חולשת השרירים במיאסטניה מתגברת לקראת שעות הערב . אבחון המחלה מתבסס על תלונות החולה, הבדיקה הנוירולוגית ובדיקות עזר שונות כגון שיפור בתסמינים עם הזרקת חומר בשם טנסילון לתוך הוריד, בדיקת EMG ובדיקת נוגדנים בדם. הטיפול כולל תכשיר בשם מסטינון המשפר את תסמיני המחלה על ידי העלאת ריכוז המתווך הכימי אצטיל כולין וכן תכשירים וטיפולים אחרים המדכאים את מערכת החיסון,בינהם ניתן למנות סטרואידים,אזטיופרין (אימוראן,איזופי) , מתן אימונוגלובולינים לתוך הוריד ועוד. בחלק מהחולים ניתן למצוא בהדמיה הגדלה או גידול בבלוטת הטימוס,המתנוונת לרוב עד גיל ההתבגרות. כריתה של הבלוטה, המצויה בבית החזה, עשויה אף היא לגרום לשיפור בתסמינים. חשוב לזכור כי על החולים להמנע ממספר רב של תרופות,חלקן ממשפחת האנטיביוטיקות,שכן חשיפה להן עלולה להחמיר את חולשת השרירים ואף לגרום לקיפוח נשימתי.