\"יש כאוס נוראי במצב של החולי\", מספרת פדרמן, \"מאחר וכל מעגלי החיים - הרגשי, המשפחתי והזוגי קורסים. בתוך אותה מצוקה וקושי הרגשתי חוסר בדמות שתעזור לי לצאת מהבור, תעזור עם תחושת הבדידות וחוסר האונים, והחלטתי שאם אני יוצאת מזה אני אסייע לאנשים חולים\". לאחר שחזרה לביתה המשיכה בטיפולים עוד כשנתיים, \"ואז החלטתי שאני חייבת לחזור לעבוד\". מכיוון שלא יכלה לחזור לעבודתה כאדריכלית, השתלבה בסיוע לבעלה, אדריכל עצמאי, בעבודתו.