תודה רבה לך עידן על כול הדברים הנפלאים שאמרת לי באמת אין לי מילים לתאר איך הצלחת לשפר את המצב רוח שלי ואת ההרגשה שלי תודה מראש והמשך יום נהדר

הי בתאלי,
אני מבינה שאת מתמודדת עם הפרעת אכילה קשה, עבודה, לימודים, הורות בו זמנית. זה בהחלט נשמע קשה ביותר.
אני חושבת שבהחלט את ראויה להערכה ועידוד גם על ההתמודדות עם כל המשימות האלה ביחד, וגם על המשך הרצון להחלים, למרות כל כך הרבה שנים קשות.

היה לנו לפני כמה ימים דיון בדיוק בנושא שאת מעלה בפורום שלנו.
הדיון מתחיל בכותרת "כולן רוצותף כולן נלחמות".
את מוזמנת להצטרף, לקרוא ולהוסיף משלך.

בהצלחה,
מיכל

היי שרית :)
חבל שהמשפחה לא תומכת בך כמו שזקוקה, וקשה להרגיש שאת מתמודדת עם העומס שיש עלייך לבד. ובטח כשהמצב הגופני רע וכתוצאה גם הנפשי... העומס מרגיש יותר כבד ממה שהוא פשוט כי חלשה.
כך שנראה שהאשפוז זאת הזדמנות יקרה מאוד שקיבלת. לקבל גב ותמיכה לתקופה עד שתחזירי לעצמך מעט כוחות. וגם תחושת ההישג בסוף, לגלות שהיית מסוגלת למרות... כמו שהילד\ילדה שלך רואים אותך. חשבת על זה? בעיניים שלו\ה את יכולה להיות האדם היחיד בעולם לסמוך עליו ולהיתמך בו. מאחלת לך שגם את תראי את עצמך ככה-מספיקה בשביל עצמך וחזקה (זה קשה, גם אני לא שם בכלל) והרבה הצלחה באשפוז.
אני פה אם תרצי.
עוגית.

תודה כפרה על העידוד אני מרגישה שבורה מיום ליום ומנסה להתמודד כול יום מחדש וניכשלת
אני יודעת שהאישפוז זו מתנה מאלוהים תודה מותק יום מקסים וערב טוב