תולעי מוח
בספרו המרתק של אוליבר סאקס, מוזיקופיליה – סיפורים על מוסיקה והמוח, מתאר המחבר מקרים של אנשים שחוו דימויים מוסיקליים לא רצוניים.הכוונה היא לתופעה שבה האדם חווה שמיעה פנימית של יצירה מוסיקלית (יתכן שזו - היצירה – קיימת ויתכן שלא) כתוצאה מאירוע חיצוני כמו מכת ברק או כהקדמה להתקף אפילפטי, שבעקבותיה נוצרה תשוקה כמעט בלתי נשלטת לעיסוק מוסיקלי אינטנסיבי פאסיבי (האזנה) או אקטיבי (נגינה).
22/06/10 8:57
3345 צפיות
בספרו המרתק של אוליבר סאקס, מוזיקופיליה - סיפורים על מוסיקה והמוח, מתאר המחבר מקרים של אנשים שחוו דימויים מוסיקליים לא רצוניים.
הכוונה היא לתופעה שבה האדם חווה שמיעה פנימית של יצירה מוסיקלית (יתכן שזו - היצירה – קיימת ויתכן שלא) כתוצאה מאירוע חיצוני כמו מכת ברק או כהקדמה להתקף אפילפטי, שבעקבותיה נוצרה תשוקה כמעט בלתי נשלטת לעיסוק מוסיקלי אינטנסיבי פאסיבי (האזנה) או אקטיבי (נגינה).
יותר מכך, המחבר מתאר חולים שחוו הזיות מוסיקליות, כלומר שמיעה פנימית של מוסיקה שמעולם לא נשמעה המקדימות התקפי אפילפסיה.
הדימויים והדמיון המוסיקלי מוכרים לכל אחד מאיתנו.
רובנו שומעים לעתים מוסיקה שמתנגנת בראשנו המקבילה באופן כמעט מוחלט להאזנה בפועל. המלחין לודוויג ואן בטהובן השתמש בתכונה זו לאחר שהתחרש ושמע את המוסיקה בראשו בלבד.
סוג אחר של דימויים מוסיקליים לא רצוניים, על פי סאקס, נקשר לחשיפה חזקה חוזרת ונשנית, לקטע מסוים או לסוג מוסיקה מסוים וכן למנגינות שמופיעות בראשנו ללא סיבה הנראית לעין -http://www.world-science.net/othernews/100528_earwormsלעיתים אחרי עשרות שנים שלא שמענו אותן.
האם ההקשר האסוציאטיבי הזה נגרם כתוצאה מטקסט השייך לשיר מסוים ואשר עורר בנו את המנגינה? או אולי להיפך?
בספרו Music and the Mind שואל הפסיכיאטר Anthony Storr לאיזו תכלית נועדה מוסיקה לא קרואה ולא רצויה שמהדהדת בראש?
סטור טוען שמוסיקה זו נועדה להיטיב עימנו בכך שהיא מושכת תשומת לב למחשבות שנטינו להתעלם מהן, מפחיתה עייפות ומקלה על שעמום.
ואולי יש לנו כאן הצצה נפלאה לתוך הפעילות הבלתי מודעת שמתרחשת כל הזמן ברקע במוחנו?
בכל רגע נתון מתרחשים במוחנו הרבה מאוד תהליכי עיבוד. לא לכולם אנו מודעים. למעשה אנו מודעים רק לחלק מאוד קטן מהם.
למשל כרגע: האם אתם מודעים לכל הרעשים שמסביבכם? לכסא הלוחץ בגב? לדופק ליבכם? אולי המנגינות הללו מופעלות להן בתור "מוסיקת רקע" במוחנו ורק מדי פעם כאשר אנו מוצאים עצמנו מהמהמים אותן הן פורצות להן אל המודע?
לפעמים קטע מוסיקלי מסוים חוזר על עצמו במוחנו במשך שעות ארוכות או אפילו ימים שלמים. מנגינה זו החוזרת על עצמה באופן אינסופי כמעט יכולה להיות לא לטעמנו. יתכן שמנגינה זו היא מנגינת נושא של סרט או תכנית טלוויזיה או תשדיר פרסומת.
סאקס מכנה מנגינות אלה "תולעי מוח" והמאפיין שלהן נע בין "סתם משהו מעצבן" ועד למצבים קיצוניים של ערעור שלוות הנפש של החווה אותן. יתכנו סיבות שונות לתופעה זו: החזרה המוסיקלית בתוך אותה המלודיה (שהרי קיימות חזרות רבות בתוך כל יצירה מוסיקלית המגדירות אותה ותורמות לאורגניות ולמבנה שלה) וכן הזמינות של המוסיקה הקיימת כמעט בכל מקום שבו אנו נמצאים.
האם גם אתם חווים תופעות מעין אילו? באילו נסיבות? מהם השירים או המנגינות או אולי הג'ינגלים ש"נדבקים" לכם לראש? האם צלילים נמוכים? גבוהים? מצורפים שני שירים להנאתכם שיש להם תכונות "דביקות".
האם שירים אלה השפיעו עליכם לאחר שהאזנתם אליהם?
האם הם "נדבקו" למוחכם?
אשמח לשיח בנושא.http://www.youtube.com/watch?v=_KtRuan-MYk">">
תגובות
ד"ר רקפת בר-שדה
תואר ראשון - מתמטיקה ופיסיקה מהאוניברסיטה העברית. תואר שני ושלישי בחוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית. תחומי ההתמחות ש...
עוד פוסטים בבלוג: מוסיקה: גוף ונפש
מה מתאים לך - מוסיקה או טלוויזיה?
מה מתאים לך: מוסיקה או טלוויזיה?
האזנה למוסיקה וצפייה בטלוויזיה – סקר קצר
בסקר שערכנו בקרב חברי קהילת &q...
קראו עוד
שאלון - אפקט המוסיקה בחיינו
המוסיקה משפיעה רבות על חיינו וכדי לברר את אפקט המוסיקה בהשוואה לפעילות אחרת כמו למשל - צפייה בטלוויזיה, כתבנו יחד עם ד...
קראו עוד
החוויה המוסיקלית - פרלוד
מחקרים רבים מנסים להתחקות אחר החוויה המוסיקלית בניסיון להבין את מקורותיה ואת השפעותיה, ובכך להביא תכונות אלה לשימוש מעשי...
קראו עוד
ד"ר דינה ראלט PhD
המנגינות האלה לא נדבקו אלי...
מהם לפי דעתך התכונות ההופכות שיר ל"שיר דביק"? והאם ההידבקות היא לא תולדה של מצב נפשי כמו אולי כשקורה משהוא מיוחד, או כשעייפים וכד'
ד"ר רקפת בר-שדה
לדעתי, התכונות ההופכות שיר ל"דביק" הן: מלודיה קליטה (בעלת תכונות של הובלת קולות ופונקציונאליות מוסיקלית פשוטה וברורה - לא אוכל להיכנס לפרטים כי זה אלה מונחים מקצועיים מוסיקולוגיים), חזרתיות תבניתית וטקסט קליט (גם כאן קצרה היריעה מלפרט את מהות מבנה הטקסט ומשמעותו). ברור שהמצב הנפשי הוא אחד הגורמים המרכזיים ל"דביקות". כמוסיקאית, אוכל להעיד שכל מנגינה נדבקת אלי ואני חיה ברעש פנימי מתמיד. יצירות שלמות נמצאות בראשי ומבוצעות שם ללא הרף כולל ההיבטים ההרמוניים והתזמורתיים שלהם וכן ביצועים שונים של אותה היצירה.
somebody
בוקר טוב!
בתור אחת שחובבת מוזיקה,מאוד התחברתי.אהבתי את שירי עפרה חזה עוד מילדות.ואל עידן רייכל התוודעתי לאחרונה...
יש משהו בקצב שהוא מאוד סוחף,לוקח אותך למחוזות רחוקים,גם בזמנים קשים.
תודה!
ערן ברקוביץ
אני זוכר שבתקופות שהייתי רץ (ובלי שום קשר כדאי שאחזור לתקופות האלו), כשהייתי מתעייף וברגעים קשים הייתי נזכר במוסיקה מתוך הסרט "רוקי" (שהוא מתאמן ורץ במעלה המדרגות). תמיד זימזום המנגינה הייתה נותנת לי עוד אנרגיה. מעניין אם זה ההקשר לסרט או המנגינה עצמה, כי בעת הריצה קיימת המנגינה בלבד ואינני רואה/מדמיין את הקטע מן הסרט.
ד"ר רקפת בר-שדה
Somebody,
מדוע דווקא הקצב לוקח למחוזות רחוקים? ולא הטקסט או המלודיה?מה שעולה בדעתי עכשיו ללא ידע בנושא הוא שאולי מחוזות רחוקים אלה הם מחוזות רחוקים מאוד מאוד הקשורים לקצב פעימות הלב של העובר?מאוד מעניין מה שכתבת. אני יודעת שלקצב יש השפעה חזרה על האופן שבו אנו קולטים מוסיקה אבל הקשר בין הקצב לבין זיכרון רחוק הוא מאוד מעניין.
ד"ר רקפת בר-שדה
ערן,
אני חושבת שהמנגינה היא זו שהכילה בתודעתך את כל האינופרמציה התוכנית שהביאה אותך להגברת המוטיבציה להמשיך לרוץ. גם אני פעם רצתי (וגם אני אחזור לזה...אוף...) הכוונה היא שהמנגינה שחזרה בזיכרונך הכילה את המשמעות של הסרט ויצרה אצלך רצון להזדהות עם הגיבור. מה שמעניין הוא שהמנגינה כאן מתקשרת לרעיון כללי (של תוכן הסרט למשל) ומזכירה לך אותו שוב ושוב.