בספרו המרתק של אוליבר סאקס, מוזיקופיליה - סיפורים על מוסיקה והמוח, מתאר המחבר מקרים של אנשים שחוו דימויים מוסיקליים לא רצוניים. הכוונה היא לתופעה שבה האדם חווה שמיעה פנימית של יצירה מוסיקלית (יתכן שזו - היצירה – קיימת ויתכן שלא) כתוצאה מאירוע חיצוני כמו מכת ברק או כהקדמה להתקף אפילפטי, שבעקבותיה נוצרה תשוקה כמעט בלתי נשלטת לעיסוק מוסיקלי אינטנסיבי פאסיבי (האזנה) או אקטיבי (נגינה). יותר מכך, המחבר מתאר חולים שחוו הזיות מוסיקליות, כלומר שמיעה פנימית של מוסיקה שמעולם לא נשמעה המקדימות התקפי אפילפסיה. הדימויים והדמיון המוסיקלי מוכרים לכל אחד מאיתנו. רובנו שומעים לעתים מוסיקה שמתנגנת בראשנו המקבילה באופן כמעט מוחלט להאזנה בפועל. המלחין לודוויג ואן בטהובן השתמש בתכונה זו לאחר שהתחרש ושמע את המוסיקה בראשו בלבד. סוג אחר של דימויים מוסיקליים לא רצוניים, על פי סאקס, נקשר לחשיפה חזקה חוזרת ונשנית, לקטע מסוים או לסוג מוסיקה מסוים וכן למנגינות שמופיעות בראשנו ללא סיבה הנראית לעין -http://www.world-science.net/othernews/100528_earwormsלעיתים אחרי עשרות שנים שלא שמענו אותן. האם ההקשר האסוציאטיבי הזה נגרם כתוצאה מטקסט השייך לשיר מסוים ואשר עורר בנו את המנגינה? או אולי להיפך? בספרו Music and the Mind שואל הפסיכיאטר Anthony Storr לאיזו תכלית נועדה מוסיקה לא קרואה ולא רצויה שמהדהדת בראש? סטור טוען שמוסיקה זו נועדה להיטיב עימנו בכך שהיא מושכת תשומת לב למחשבות שנטינו להתעלם מהן, מפחיתה עייפות ומקלה על שעמום. ואולי יש לנו כאן הצצה נפלאה לתוך הפעילות הבלתי מודעת שמתרחשת כל הזמן ברקע במוחנו? בכל רגע נתון מתרחשים במוחנו הרבה מאוד תהליכי עיבוד. לא לכולם אנו מודעים. למעשה אנו מודעים רק לחלק מאוד קטן מהם. למשל כרגע: האם אתם מודעים לכל הרעשים שמסביבכם? לכסא הלוחץ בגב? לדופק ליבכם? אולי המנגינות הללו מופעלות להן בתור "מוסיקת רקע" במוחנו ורק מדי פעם כאשר אנו מוצאים עצמנו מהמהמים אותן הן פורצות להן אל המודע? לפעמים קטע מוסיקלי מסוים חוזר על עצמו במוחנו במשך שעות ארוכות או אפילו ימים שלמים. מנגינה זו החוזרת על עצמה באופן אינסופי כמעט יכולה להיות לא לטעמנו. יתכן שמנגינה זו היא מנגינת נושא של סרט או תכנית טלוויזיה או תשדיר פרסומת. סאקס מכנה מנגינות אלה "תולעי מוח" והמאפיין שלהן נע בין "סתם משהו מעצבן" ועד למצבים קיצוניים של ערעור שלוות הנפש של החווה אותן. יתכנו סיבות שונות לתופעה זו: החזרה המוסיקלית בתוך אותה המלודיה (שהרי קיימות חזרות רבות בתוך כל יצירה מוסיקלית המגדירות אותה ותורמות לאורגניות ולמבנה שלה) וכן הזמינות של המוסיקה הקיימת כמעט בכל מקום שבו אנו נמצאים. האם גם אתם חווים תופעות מעין אילו? באילו נסיבות? מהם השירים או המנגינות או אולי הג'ינגלים ש"נדבקים" לכם לראש? האם צלילים נמוכים? גבוהים? מצורפים שני שירים להנאתכם שיש להם תכונות "דביקות". האם שירים אלה השפיעו עליכם לאחר שהאזנתם אליהם? האם הם "נדבקו" למוחכם? אשמח לשיח בנושא.http://www.youtube.com/watch?v=_KtRuan-MYk">">