כי למרות שקוראים לזה מרפאה להפראות אכילה זאת עדיין מחלקה פסיכייאטרית לכל דבר..ומהנסיון שלי לפסיכיאטרים יש נטיה מוזרה לנסות וולסמם אותך ומכיוון שאני נגד כדורים ובעד הטבע...זה מלחיץ אותי...וגם אני לא יודע מה מצפה לי... אשפוז???או לא ...לא יודע...

בוקר טוב,

ראיתי את הודעתך וקיבלתי גם את הודעתך הפנימית.אני קצת בחוסר זמן ולא מצליחה לאפס את המחשבות בשבוע האחרון אבל חשוב לי בנתיים כן לומר לך כמה משפטים-
זוכר כמה שמחת כשסיפרת לי שמצאת את הכוחות בגלל השיחות שלנו לקבוע פגישת אינטייק??כמה אנרגיה זה הפיח בך ,וכמה זה עורר את התקווה בעתיד טוב יותר עבור עצמך??אל תשכח זאת,פנייך מועדות לשם ואני חושבת שדווקא ולמרות כל מה שעברת עם כל "הפיספוסים" באבחנות המדויקות(ובינינו,זה ממש לא משנה )מגיע לך קצת להרפות מהטיפול בעצמך.
וכן,אני יודעת שזה קשה,ותאמין לי שגם אני עוד לא ממש שם,אבל אני עובדת על זה וגיליתי לאחרונה כמה זה מרגיש טוב לפעמים להפסיק לדאוג לעצמך,ולהרפות.
ורוצה לספר לך שלא כל הפסיכיאטרים ממהרים לתת תרופות ישר מההתחלה,אלא רק כמוצא של חוסר ברירה או מתוך רצון להקל על התהליך,אבל לא בנפרד ממנו.
אשתף אותך שלאחרונה "נתקלתי"(האמת שכך זה היה,ואפילו לא התכווננתי) בפסיכיאטרית בטיפול יום שלי,וכמובן שדחקתי את כל הרצונות שלה להתקרב.עד שהיא אמרה לי איזה משפט שנגע בדיוק במיתרים החשופים שלי,ומשם העניין התגלגל לשיחות לתוך הלילה,ולטיפול.ואפילו אותי הפתיע שכדורים אפילו לא עלו על הפרק.כאב ולהרגיש הם לא דברים נוראיים כ"כ.ואחרי שנים של רצון לעמעם את עוצמתם גיליתי שחווים יותר כשמרגישים.ושאי אפשר לשכוח את מה שכבר זוכרים,והדרך היחידה היא לאמץ את הרגשות והמחשבות האלו,ולקבל אותם מבלי להלקות את עצמך.כי לפעמים אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים,גם אם לא תמיד אנו נשארים נאמנים לעצמנו.זה בסדר.

אין לך מה לפחד.הייה בטוח שימליצו לך את הטיפול שהכי עונה על הצרכים שלך ומתוך מחשבה על טובתך.תן להם לעזור לך,והייה עצמך.אל תהסס לשאול שאלות ולשתף אותם באני המאמין שלך.

מחזקת את ידייך,
המשך לעדכן אותי,
קרן אור.

יש לי טיפ (קצת קשה ליישם) - אל תחכה. נסה לשכוח מזה עד יום לפני. לא דבר שצריך הכנה אליו, משום סוג.
ואם אתה מגיע רק לאינטייק ואולי אפילו לא מובטח שתתקבל לטיפול - אז למה כבר חושש מהעניין של טיפול תרופתי? ואולי ההכנה שלך היא לברר עם הפחדים שלך בנוגע לתרופות פסיכיאטרים באמת מוצדקים? (לעשות שיקולי רווח והפסד בשימוש בתרופות במצב שלך המסויים)
לפי מה שאני יודעת אתה נפגש לשיחה עם דיאטנית על הרגלי האכילה שלך ונשקל, נפגש לשיחת קבלה ארוכה יותר עם פסיכולוגית, וחושבת שנותנים גם למנהל המחלקה להעיף עליך מבט. ככה היה במקרה שלי.
בהצלחה. תבלה.

תודה עוגית ...כנראה מהלחץ......ולגבי הרווח או ההפסד שבתרופות פסכייאטריות-המרוויחים היחידים הם חברות התרופות ומי שהם מממנים-יש בהם יותר תופעות לואי מעזר בזמן ש"מתנות" מהטבע נדחות רק משום שאין בהן רווח כלכלי למערכת רפואית "צרכנית כרונית" אז כשכסף גדול יושב על המגרש ....תעשי את החשבון לבד.....:)     זיו.

זיו,
אני מקווה שלא התכוונת אליי לגביי השאלה ששאלת..כי אחרי שכתבתי את הפוסט יצאתי לטיפול רפואי וחזרתי רק עכשיו...
לגביי האינטייק-לא הייתי בתה"ש מעודי אבל ממה שהבנתי ושמעתי(ומיכל אולי תוכל לפרט יותר מבפנים) זה שאתה נפגש עם פסיכולוגית ומתושאל לגביי המצב וכן נתונים "יבשים" ועם דיאטנית (שגם שוקלת ומודדת) ובסוף כל התהליך הנ"ל מתגבשים החלטות לגביי סוג הטיפול שיהלום את צרכייך.כך שנראה שאין לך ממה לחשוש.ענה לפי הבנתך,הייה עצמך.
ואגב,לגביי תרופות פסיכיאטריות-באינטייק הזה לא מתקבלות החלטות כאלה.לשם כך ידרשו שיחות עם פסיכיאטר שרק הוא מורשה לרשום טיפול תרופתי שכזה.
אהבתי את העצה של עוגית.תנסה לא לחשוב על היום הזה ולהתיש את עצמך עם תהיות,פחדים ומחשבות.הרי הכול בשליטתך ואתה רק בא לשמוע מה מציעים לך.זאת בחירה שלך אם להכנס לאשפוז או טיפול,תראה את זה כיד מכוונת ולא כאיום.
מקווה שעזרתי,ותודה על מילותייך בפוסט שלי,
קרן אור.

זיו,

גם כוויות דרגה 3 נוטות להחלים....אפשר לעצמך להוריד את המגננות מול מי שבאמת רוצה לעזור לך.אני יודעת שזה לא פשוט,אבל אפשרי,האמן לי.קיימים גם אנשים טובים ללא אינטרסים,והידיעה הזאת מצליחה לחמם את ליבי,בימים אלו כשאני כה זקוקה לכך.
זאת לא קלישאה-לעיתים באמת דלת נסגרת ודלת אחרת נפתחת ואפילו לרווחה יותר.

הייה בטוב,
יוצאת לטיפול,
קרן אור.

כמו שנאמר לך כאן, כל מה שתעשה ביום שני יהיה שיחה, אולי שתיים,
שיחה אחת עם דיאטנית שגם תשקול ותמדוד אותך,
ושיחה נוספת עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית.
מטרת שתי השיחות היא להבין את התמונה שלך, על אף הזמן הקצר שמוקדש לכך, לנסות להבין ממה אתה סובל, ולנסות להמליץ על הטיפול המתאים,
כגון: מעקבים דיאטניים אמבולטורים/טיפול פסיכולוגי אמבולטורי (לא אצלינו)/מעקבים פסיכיאטרים/אשפוז מלא אצלינו וכד'.
בכל מקרה, אתה מוזמן לשיחה בלבד אשר בסופ ינתנו לה המלצות אותן אתה יכול לקבל או שלא. לבחירתך.
כך שאין שום דבר בכפייה, ואין סיבה ללחץ.
בהצלחה