הסיכון הכלילי:
לית מאן דפליג שעישון סיגריות הוא גורם סיכון מרכזי למחלת לב וכלי דם, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. בספרות המדעית דווח, כי הקשר בין עישון סיגריות לאירועי לב חזק יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. גם בקרב נשים בתקופת הפוריות, העישון מעלה פי שלושה את הסיכון לאוטם, ומהווה גורם חשוב למוות פתאומי. כמו-כן, הוא מפחית את גיל חֶדלון-האורח בשנה וחצי עד שנתיים. תצפיות אלה עוררו את השאלה, אם קיימים קשרי גומלין בין עישון לפעילות ההורמונית הנשית.


הסיכון הכלילי הקשור לעישון רב יותר ככל שמספר הסיגריות גדול יותר, אך הוא משמעותי גם בקרב המעשנים מספר קטן של סיגריות. בסקר הגדול ביותר שנערך עד כה בקרב נשים, סקר בריאות האחיות בארצות-הברית, מספר הסיגריות ליום היה קשור לסיכון מוגבר לתמותה ממחלת לב כלילית, לאוטם שריר הלב ולתעוקה. גם בקרב המעשנות 1 עד 4, או 5 עד 14 סיגריות ליום, הסיכון לתמותה ממחלת לב או לאוטם היה גדול פי שניים עד שלושה לעומת אלה שאינן מעשנות, ועלה עד פי שישה בקרב המעשנות 25 או יותר סיגריות ביום. הסיכון הגבוה ביותר נצפה בקרב נשים שהיו ממילא בסיכון מוגבר, עקב גיל גבוה, תולדות מחלת לב ל ב א י ש ה במשפחה, יתר-משקל, יתר-לחץ-דם, יתר-כולסטרול או סוכרת. שימוש בגלולות למניעת הריון הגביר את הסיכון הקשור לעישון..



הפסקת עישון ושכרה:

בקרב משתתפות סקר בריאות האחיות שעישנו בעבר והפסיקו, לא נמצא סיכון מוגבר לתחלואה ולתמותה ממחלת לב וכלי דם, לעומת אלה שלא עישנו מעולם. תצפית זו מעידה על כך, כי הפסקת העישון שכרה בצידה, והדבר הוכח גם במחקרים אחרים. הפסקת העישון מביאה לתועלת כמעט מיידית, ובעקבותיה להפחתה הדרגתית בסיכון הכלילי עד לביטולו המוחלט בתוך 3 עד 10 שנים. כמות העישון, משכו או גיל ההפסקה אינם משפיעים על התוצאה. התועלת שבהפסקת עישון הוכחה גם בקרב נשים וגברים שלקו במחלת לב כלילית. בסקירה מקיפה של המחקרים הרבים בנושא הפסקת עישון שפורסמה בשנת 2003 צוין, כי חלה הפחתה בשיעור 36% בסיכון היחסי לתמותה בקרב חולים במחלת לב כלילית שחדלו לעשן, בהשוואה לממשיכים לעשן. התייחסות נפרדת לנשים הייתה רק במחקרים מעטים, אך המסקנה הייתה דומה. מדובר גם בנשים בגיל גבוה.



ההמלצה הרפואית להימנעות מעישון והדרך להיענות לה: הפחתת מספר הסיגריות או מעבר לעישון סיגריות דלות ניקוטין אינם חלופה להימנעות מעישון. ההמלצה הרפואית להימנעות מוחלטת מעישון, כולל עישון פסיבי, היא חד-משמעית. מומלץ מאוד לנשים המעשנות להגיע לכלל החלטה נחושה לעמוד במשימה, ולהסתייע בכל אמצעי העזר האפשריים על מנת למנוע "שבירה" וחזרה לעישון: ליווי תומך מצד הרופא, בני המשפחה והחברים, קבוצות תמיכה, עזרה פסיכולוגית קוגניטיבית-התנהגותית ואמצעים פרמקולוגיים, דוגמת תחליפי ניקוטין. קיימת בשוק תרופה בעלת יעילות מוכחת ) Zyban (, אך השימוש בה דורש התייעצות עם רופא. לנשים העולות על מסלול הגמילה מעישון מומלץ מאוד להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה, על מנת למנוע עלייה במשקל, העלולה ללוות הפסקת עישון ולהיות מכשול בדרך להצלחה. דווח, כי נשים מגיבות באורח שונה מגברים להתערבויות טיפוליות, התנהגותיות ותרופתיות להפסקת עישון. כמו-כן דווח לאחרונה, כי יעילותם של תחליפי ניקוטין פחותה בקרב נשים לעומת גברים. נשים עשויות להיות מודאגות יותר מגברים בגלל עלייה במשקל לאחר הפסקת העישון, להזדקק לתמיכה רבה יותר בתהליך ההפסקה, עלולות לעשן יותר במצבי לחץ נפשי, ולגלות רגישות גבוהה יותר להתפתחות דיכאון בעת ההפסקה.



מגמה מעוררת דאגה אצל צעירות: משימה בעלת חשיבות מיוחדת היא להניא את הבנות הצעירות מלרכוש הרגלי עישון. שוררת כיום דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע בעולם, כי המגמה הרווחת להקדמת גיל העישון ולהגברת כמותו בקרב הצעירות במידה רבה יותר מאשר בקרב הצעירים, עלולה )ביחד עם היבטים אחרים שאינם בריאים של אורח החיים( להביא בעתיד הנראה לעין לעלייה ניכרת בהיארעות ולביטוי מוקדם של מחלת לב וכלי דם בקרב נשים, תוך איבוד היתרון הטבעי על הגברים שממנו נהנו עד כה.



המצב בישראל:

בקרב האוכלוסייה הבוגרת )גילאי 20 ומעלה(, שיעור הנשים המעשנות נמוך משיעור הגברים המעשנים בכל קבוצות הגיל. בקרב המעשנים − עישון כבד שכיח פחות אצל נשים לעומת גברים. שיעור המעשנות )והמעשנים( עולה עד לגיל 45 . בקרב בני 45 ומעלה פוחת שיעורם בהדרגה, הן אצל נשים והן אצל גברים. הגברת המודעות לנזקי העישון הביאה להפחתה הדרגתית של שיעור המעשנים בקרב בני שני המינים בעשורים האחרונים. על-פי הנתונים בספרות המדעית, הפחתת שיעור המעשנים קטנה יותר בקרב נשים לעומת גברים − וכך המצב גם בישראל: בשנות ה 70- עישנו 30% עד 35% מהנשים לעומת 40% עד 50% מהגברים )פער של 10% עד 15% (. הפער נשאר בעינו בשנות ה 80- , אך פחת מאמצע שנות ה 90- עד 6% − 8% )בשנים 2000−1995 עישנו 25% מהנשים לעומת 30% עד 33% מהגברים(. כיום מעשנות 21% מכלל הנשים, לעומת 30% מהגברים )על-פי נתוני סקר בריאות לאומי בישראל, שנערך בשנת 2003 על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במסגרת פרויקט של ארגון הבריאות העולמי(. נתונים מדאיגים על הרגלי העישון של צעירות בישראל עולים מסקר "מעקב בריאות בצה"ל 2003−1980 ", המצוטט בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2004−2003 . שיעור המעשנות בקרב המשתחררות מצה"ל פחת מ 44%- בשנת 1981 עד 24% ב 1991- , ומאז עלה בהדרגה עד קרוב ל 40%- . בקרב המשתחררים פחת שיעור המעשנים בהדרגה מ 60%- ב 1981-עד 39% ב 1999- , ומאז עלה ל 43%- . מרבית המעשנות )והמעשנים( החלו לעשן לפני הגיוס. כמו-כן עולה מדו"ח שר הבריאות, כי מאז 1998 קיימת מגמת ירידה בשיעור המעשנים בקרב נערים בני 15 )יהודים וערבים כאחת( לעומת עלייה בקרב הנערות היהודיות.

לסיכום, הנתונים על הפחתת שיעור המעשנות באוכלוסייה מעודדים, אך מחייבים להמשיך במאמץ מרוכז להשגת הימנעות מעישון. הנתונים על הרגלי העישון של הצעירות מעוררים דאגה, ומצביעים על נחיצותה של פעילות חינוכית נמרצת בבית-הספר התיכון.


המשך – בשבוע הבא


כל הזכויות שמורות למחבר



אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.