בס"ד
סרטן המעי הגס
חנוכה זיוה – אחות אחראית מכון אונקולוגי, ביה"ח לניאדו
לפי נתוני משרד הבריאות (2016), סרטן המעי הגס הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל ואופיינית לגיל המבוגר. המחלה מופיעה בשכיחות דומה בנשים וגברים, כאשר גיל האבחון הממוצע הינו בין 60-70 שנה. בשנים האחרונות נרשמת ירידה בתחלואה וגילוי בשלב מוקדם של מחלה, נתון שהכפיל את עצמו מהעשור הקודם, אותו אנו מייחסים לעלייה במודעות הציבור בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם.
דיווחים חדשים מהעולם מצביעים על עלייה בתחלואה של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בגילאי 20-49. ארגון הסרטן האמריקאי, מדווח על בסיס המגמות העכשוויות, כי בשנת 2030 שיעורי ההיארעות בסרטן המעי הגס בקרב גילאי 20-34 יעלו ב-90%, ובקרב גילאי 35-49 יעלו ב-28%. כיום בישראל בקרב צעירים גילאי 20-49, שיעורי התחלואה נמוכים ביותר ללא עלייה עם הזמן. 
בשנת 2013 אובחנו 3,224 מתושבי ישראל עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת.  ראוי לציין כי ישראל מובילה בשיעורי ההישרדות בהשוואה למדינות אחרות (במקום השני עבור גברים ובמקום הרביעי עבור נשים), וכיום שיעור ההישרדות מסרטן המעי הגס עומד על 60%-67%.
הגורמים האפשריים להיווצרות סרטן המעי הגס קשורים לגיל, תזונה לקויה, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי או מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות מסוימות וגם אורחות חיים כגון: השמנה, אורח חיים יושבני [sedentary], תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול.
הסימנים לסרטן המעי הגס כוללים שינויים בפעולות המעיים (שלשול ועצירות לסירוגין), לעיתים דימום מפי הטבעת (תוכן אדום עד שחור), מצבי אנמיה, כאבי בטן עם/בלי נפיחות בבטן.
בדיקות ראשוניות לאבחון סרטן במעי הגס הם לרוב צואה לדם סמוי, קולונוסקופיה, בדיקות דם וצילום בריום. בחשד יישלח החולה ל CT, PET-CT, MRI -, בדיקת סמנים אונקוגנים בדם ובדיקה פתולוגית של הגידול להגדרת המחלה והגידול: סוג התאים, התמיינות, עומק, חדירה לאיברים סמוכים. (בשלב הרביעי למחלה, תבוצע גם בדיקה גנטית, הבוחנת נוכחות מוטציה בגן לחלבון תאי הנקרא RAS, אשר מתבטאת ב-40% מהחולים)
הטיפול המועדף הוא ניתוח להסרת הגידול ולעיתים גם טיפול כימותרפי משלים כטיפול מונע חזרת מחלה. ההחלטה אם לבצע כימותרפיה נקבע עפ"י דירוג המחלה, כאשר במחלה בשלב ראשוני אין צורך בכימותרפיה, אבל בשלב השני שהמחלה חדרה את כל שכבות דופן המעי ללא בלוטות לימפה נגועות, ההחלטה אם לתת טיפול כימותרפי משלים נקבעת עפ"י תוצאות של בדיקת ONCOTYPE COLON, בדיקה המעריכה את סיכוי חזרת הגידול ע"י בדיקת סדרת גנים היכולים לנבא את סיכוי חזרת המחלה ב- 3 שנים. בשלב השלישי כאשר הגידול התפשט לאחת או יותר מבלוטות הלימפה הסמוכות. רוב המטופלים יזדדקו לטיפול כימותרפי של חצי שנה לאחר הניתוח. השלב הרביעי הוא התפשטות הגידול לאיברים אחרים/נוספים בגוף שזהו גידול גרורתי.
במחלה מפושטת (גרורתית), המצב שונה. כ-30% מחולי סרטן המעי הגס נמצאים בשלב זה. בקרב 50% מהם ישנן גרורות בכבד ובכ-25% מהחולים הגרורות מוגבלות לכבד בלבד. מבין החולים שלהם גרורות מוגבלות לכבד, רק כ-10%-20% הם בעלי מחלה נתיחה בעת אבחון המחלה. כריתת הגרורות בכבד באמצעות ניתוח היא האופציה היחידה לריפוי בקרב חולי סרטן מעי גס גרורתי. חולים שלא ניתן לנתח יטופלו בטיפול פליאטיבי (תומך), המיועד להארכת החיים. חשוב לציין כי חלה ירידה בשיעור החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית ביחס לעשור הקודם. במהלך השנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בטיפולים ובאסטרטגיות טיפוליות חדשות: שילוב של טיפול כימותרפי וביולוגי, כריתה מלאה של גרורות כבדיות, ביצוע ביומרקרים דרך דם ונוזל כדי לאפיין את הגידול ולהציע טיפולים ממוקדי מטרה, כל אלו, העלו משמעותית את שיעורי ההישרדות מהמחלה בקרב חולים עם גרורות.