מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

01/09/09 23:26
1179 צפיות
לרוץ לשום מקום
לברוח ולבכות
על מי שלא הצלחתי להיות
על מה שלא ידעתי לבנות
ולא אדע גם היום
אולי אשתדל ללילות לבנים
כדי שלא יתבשל עוד התקף בין הסדינים
לא אעצום עוד עיניים
בלי חלומות בין –ערביים
הרבה קופאין לורידים
זה קרה כשקמתי בבוקר עם טשטוש ראייה בעין ימין. יום שני 10/08/09.
רעד וצחוק לא במקומו
שרצוי היה שלא יבוא
מרחיק כל מי שהחל מתקרב
כל מי שאולי היה אוהב
דיכוי הרגש כל –כך כואב
כשזרק אותי באומרו תתבגרי כי המבוכה הפילה אותי בצחוק כשאמר שכבר אין לו זיקפה מהטרשת.
אי –יכולת
ירידה בקיבולת
החלשות גופנית
אפסות נפשית
אין תפנית
אולי לא זכרתי אף פעם
אולי זכרתי תמיד
חבל שאין אתחול של המוח
באופן מתמיד
עד שהלב יסיים להגליד
והמחר יפסיק להפחיד
כדי לא לחלוק initials עם Munchusen Syndrome חשבתי לכנות את טרשת נפוצה Central Nerve System Sclerosis. או משהו כזה...

תגובות

אילנית
01/09/09 23:47

אפרת המקסימה,

כמה רגש מקופל בתוך המילים ובין השורות!

תודה ששיתפת
אילנית

ערן-ברקוביץ
02/09/09 19:09

אפרת
הדברים שכתבת מאוד מרגשים. עם כל שורה שקראתי חשבתי על הרבה אנשים עם טרשת נפוצה, אשר יש לי הכרות קרובה עימם, שיזדהו עם התחושות והמקרים שתיארת. הצלחת לשים במילים קצרות הלכי נפש שלרוב אנשים מתקשים או אפילו אינם יודעים כיצד להמשיג אותם, ודאי ודאי לא לבטא אותם בכזו כנות ואומץ.
אני מקווה ובטוח שרבים מן החברים באתר יקראו ויעזרו בדברים שכתבת, נשמח לקרוא עוד תכנים כאלו בעתיד....

ערן ברקוביץ

אתי1
03/09/09 0:21

הדס חמודה,
את נהדרת, יש לך כושר ביטוי ורגישות - מדהימים !!!
כל מילה וכל שורה בדברייך - אמת צרופה............תמשיכי לשתף אותנו, בבקשה.
אתי

עמי-הראל
06/09/09 10:27

הדס אהובה ריגשה אותי הבהירות שהבאת את החוויה שלך תודה

הדס-אפרתי
07/09/09 20:24

יודעת שבמהדורות החדשות יש הדס כשם משפחה אך זהו שמי הפרטי ואילו היה שמי אפרת לעולם לא הייתי תופסת nickname אפרתי שם חיבה.

פזית
30/09/09 10:25

הדס יקרה
קראתי את השיר שכתבת והתרגשתי. אני מכירה אותך, מפה וומשם- במחלקה. אמנם את נראית צעירה ונאיווית, אבל מקפלת בתוכך אישה מלאת רגשות ועוצמה. את בהחלט גדולה ומסוגלת לגדול!!! את בעלת עוצמה, לא רק של כאב וסבל אלא של רגישות ויכולת ביטוי. המשיכי לכתוב... העזי...
את תתפתחי ותמצאי את הדרך הנכונה לך.
מחבקת אותך
פזית