מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

28/01/17 11:52
993 צפיות
פרק 1:
עצב- אני מרגישה עצב בגלל שאני לבד אפילו שאני מוקפת באנשים אני לבד, אני מרגישה שאני נמשכת לשירים עצובים כי הם מגדירים איך אני מרגישה, דמעות הם חלק מהשגרה שלי וכאב הוא חלק מגופי, אני מרגישה שאני נחנקת מכאב ופחד אני לא יודעת איך להגדיר את הכאב שלי, עזרה זאות מילה גדולה אצלי אני רוצה לצעוק מכעס, אני שונאת את החיים שלי ואני לא יודעת למה, כולם חיים ושמחים ואני שונאת אותם בגלל זה, מתי יגיע האושר שלי, אני אוהבת לכתוב ומילים הם דרך שלי להתקשר עם העולם, אני תמיד הייתי ילדה שקטה שמפחדת להגיד מה שיש לה בלב, אני למדתי שיש אנשים בעולם לא שווים את הדמעות שלי ואת הזמן שלי, אני החלטתי להתחיל את שנת 2017 עם "מחברת רגשות" כדרך להוציא את מה שאוכל את לבי ואת ראשי, להתראות בקול כואב ורגשות מוצפים.
 

תגובות

אני שרה כשרע לי...למרות שאני די מזייפת ולא נולדתי להיות זמרת, השירה פותחת ערוצים חבויים ומרחיבה את הלב. בקלות תמצאי ברשת את המילים של שיר אהוב ולכי על זה...yes

eldad
03/02/17 15:21

כשרע לי, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יכול לבכות, כי מסביב אנשים (אם כי מרגיש לבד). אם אני נאנח בקול רם, מעירים לי. כשבא לי רעיון (צורך) לכתוב, אני דוחה לזמן אחר וזה נשכח. כדי להאזין למוזיקה, אני צריך מצב רוח טוב ותמיד יש משהו 'חשוב יותר' לעשות. מקווה לזמנים טובים יותר.

יונתן555
03/02/17 19:17

גם להיות מוקפת באנשים שלא מבינים אותך זה מתסכל .. אני אישית מתנתק מאנשים כאלה .. 

מאיה 4444
מאיה 4444
אני סבלתי מבריונות במשך שלוש שנים ואני עברתי לבית ספר חדש אבל מאז אני לא חזרתי להיות מי אני, הסתגרתי מהעולם ביליתי יום ו...