עוד מימי בראשית נקבע כי לא טוב היות האדם לבדו,אין ספק כי צדק מי שקבע זאת,אך "אליה וקןץ בה"
החיים השתנו ללא היכר מאז ועד לימינו לכל אחד יש את החבילה שלו,ולא מוכן לשאת חבילות של אחרים על כתפיו,ובכל זאת כאשר בוחנים לעומק את המצב שנוצר ואם אנו ממשיכים להיות לבד זה פוגע בנו יותר מאשר אנו יחדיו,אין אדם באשר הוא אדם מושלם,וכך המסקנה היא להיות יחדיו הגם שאפשר שכל אחד יישן בנפרד אך מוכנים להיות צמודים יחדיו גם לפרק זמן קצר ובעיקר שהלב יהיה נאמן.
אז מי מכן בנות יקרות שהפוסט מדבר אליהן ונכנס אל לבן פנו ונבדוק את שאר העניינים.
לא עוד קפה עם עופרת כי אם טיול בפארק.