סיפרתי לכם שאני כל היום במיטה, שהיא מתכוננת. 
אני אספר לכם שהמיטה ליד הקיר, ובקיר יש חלון פונה החוצה. 
ולמזלי, הפלסטיק של החלון הוא שקוף, אז אני רואה את השמיים.
ואם יורד גשם, אז אני רואה גם אותו.
כשאני רוצה לדעת מה השעה אני שואלת את המטפל ואני מסתכלת לראות איך השמיים נראים באותה השעה. 
אני יודעת שפעם היו מסתכלים לשמיים בשביל לדעת את השעה. 
ואני, כשיורד גשם, נזכרת איך פעם גרתי במושב אחד בעמק חפר, בבית קרקע, 
וכשהיה יורד גשם, הייתי פותחת את הדלת בשביל לשבת על מפתן הדלת כדי להסתכל על הגשם. 
והייתה לי פעם כלבה שהייתה יושבת לידי . 
אני מאמינה שהייתה מאוד מתבאסת שלא יכלה לצאת באותו יום. 
אני אוהבת גשם. 
הוא מנקה את האוויר ומוסיף לנו מים. 
אנחנו צריכים מים.
אני מרגישה את הטבע שעוזר לנו. 
כשאני מסתכלת החוצה אני נהנת ממה שאני כן רואה. 
אני יודעת שאני לא רואה רחוק , אבל אני מקווה שזה לא יחמיר עוד. 
את הרחוק אני יכול רק לדמיין. 
והרבה פעמים לא זיהיתי משהו, אבל אני חיה עם זה.....