אוף נמאס לי מההרגשה הזאת הרגשה של חוסר חשק לעשות את מה שאני אוהבת הכי מעצבן זה שפתאום זה בא פתאום בוקר אחד קמתי והיום שלי היה מאוד עייף ובלי מצב רוח האמת שסבלתי ממשהו כזה בעבר שעוד הייתי בכיתה ח' הרגשתי מוזר שבכל שונה לי שפתאום אני לא אני אז זה היה לי חדש הפעם הראשונה שקרה לי דבר כזה אני לא יודעת ממה זה נבע אולי משגרה מסויימת או דווקא בגלל שינויים. אנשים אמרו לי שזה בגלל שאני מתבגרת בגלל שאני עכשיו כבר בחטיבה ולא ילדה קטנה..יכול להיותשהם צדקו אבל למה זה צריך להיות ככה למה אני צריכה לבכות בלי סיבה למה פתאום לא בא לי לעשות את מה שאני אוהבת אני מרגישה שלא בא לי כלום כאילו הכל מת..סתם דוגמא באותה תקופה הערצתי שחקן מפורסם ממש אהבתי אותו כל הזמן מסתכלת על תמונות שלו והיה לי הכי כיף בעולם ואז פתאום בוקר אחד אני קמה ופתאום לא בא לי להסתכל לא בא לי לראות תמונות שלו ההורים שלי אמרו שאולי אני מפסיקה להעריץ אותו אבל זה בחיים לא היה נכון כי אחרי שזה עבר המשכתי להעריץ אותו ולאהוב אותו כמו לפני כן אבל ההרגשה הזאת לא הייתה רק על זה לא היה בא לי לעשות שום דבר לא לאכול לא לשמוע מוזיקה לא לראות טלויזיה כל בוקר הולכת לבית ספר בוכה לא ידעתי אז שזה אולי דיכאון וגם עכשיו אני מרגישה את את אותה ההרגשה לא בא לי לראות את הסדרות שאני אוהבת לא בא לי לשמוע  מוזיקה לא לאכול לא לשתות ואני הכי הרבה מפחדת שזה יחזור על עצמו עברו 9 שנים מאז אותה הרגשה שאני מרגישה עכשיו אבל מה עם זה כל 9 שנים יקרה כל פעם שיעברו 9 שנים אני ירגיש את אותה הרגשה אני רק רוצה שזה יעבור ולחזור לשגרה שתמיד אהבתי להיות בה..אין לי כל כך חברות ולא יוצא לי לצאת המון לפעמים אני מרגישה שמשעמם לי אבל עדיין יש לי מקום מאוד נוח ואני רוצה לחזור לזה אני יודעת שזה יעבור ואני יחזור לעצמי אבל מתי זה יקרה..זה מרגיש כמו נצח כל כך לא ציפיתי שזה יחזור לי כן היו לי פעמים שהייתי בלי מצב רוח אבל זה היה מצב רוח שעובר מהר יכלותי לקום ולחזור לעיסוקים שלי אני לא יודכעת אם זה קשור לזה שעבדתי באיזה עבודה שדווקא  מאוד אהבתי אבל בגלל שלא הצלחתי שם כל כך פטרו אותי ולפני שבוע התחלתי עבודה חדשה סיימתי לא מזמן קורב איפור קרובת משפחה שלא הייתה כל כך קרובה אליי אישית אבל כן קרובה למשפחה בכלל הלכה לעולמה בצער רב ממחלה אולי זה גם משהו שמשפיע אני מקווה שזה יעבור לי מהר אני רוצה להיות כמו מקודם לחיות חיים רגילים אולי יש לי בעיה התמודדות עם שינויים חדים כל כך אבל אני לא רוצה דשזה ישפיע עליי ככה אני רק רוצה לדעכת שזה לא יחזור יותר הלוואי שזה יהיה מקרה אחרון ולא יחזור על עצמו אני לא אוהבת לבכות וזה לוקח לי את כל האנרגיה אני צריכה שיסבירו לי מה לעשות איך לחזור לשגרה שהבתי להיות בה.....!!