שקילה. 45.2 . די נמאס לי מהמשקל הזה . איפה הימים שהיתי 43.7 ?? 
בוקר : 
מיני יוגורט 1.5% (59 קלוריות) 
מיני גיל 3% (67 קלוריות)
ברנפלקס ללא סוכר (מפחדת לחשוב עלזה) 
קפה (חלב סויה,סוכרזית) 

ביצפר:
מלפפון 
תפוח ירוק (גדול!)
מיני יוגורט " " 
מיני גיל " " 
קצת דיסת קואקר 

אחרהצ:
קערת דיסה 

ערב:
סלט 
קערת דיסה 

לסיכום:
הולכת ומשמינה . תופחת. הבטןשלי מלמעלה מזכירה לי הר. הרגלים העבות שלי מגעילות אותי. זה אפשרי ? שאני אגעיל תעצמי? אתעב תמראה שלי? אסלוד מהצורה שלי? לפחות השיער עדין מחזיק .
איכשהו. הדבר היחיד שאני אוהבת בדמותי. קארה ענוג מתעגל על הכתפים,מתחכך ונעים ורך למגע, עם שתי סיכות סיניות בצד. 
ישלי הפרעתאכילה של שמנות. אכילה כפיתית. זאת לא אנורקסיה. אולי אנורקסיה שמנה. אני חושבת רק על אוכל. מה אני אכלתי,מה אוני אוכלת,מה אני אוכל,מחר,היום,עכשיו,בערב,בבוקר,בביצפר,בצהרים,שם,פה. 
נכנסת לדיכאון כשאנילא אוכלת. אני ככ שמנה . ישלי תאוה לאוכל, אני "אוהבת" לאכול, הראשלי תמיד עסוק באוכל. אבל לא מרשה לאכול. אני מרגישה כמו גוש טינופת ובושה, כשאני מרגישה תחיוך הפנימי עולה לי כששמים לי מנה גדושה של סלט. או כשמציעים לי עוד סלט. או גיל. על זה אני חיה. 
מתי כבר אהיה אנורקסית? מתי כבר אתחיל לחשוב ולחיות לעזאזל כמו אנורקסית נורמלית , הכי בסיסית שיש ? למה רק אני לא יודעת ולא מישמת תאל"ף-ב"ית של זה ??! 
מתי כבר ארגיש בטן מקרקרת,ובמקום לרוץ לתת לה את מבוקשה,להיכנע לה,ולתת לה יוגורטים ופירכיות שאני מתקשה שלא לסים את כל האריזה של הארבע, אלא לגבור עליה, לומר לה "לא", להבהיר לה שהיא שלי ואני מחליטה עליה ולא ההפך,ללמד אותה את חוקי המשחקים החדשים,שלי, ופשוט למלא אותה בדיאטקולה או בתפוחון או בחסה נטו ????? למה זה חיב להפוך מ"אווקי,רק חסה" לסלט שלם עם שתי מלפפונים,עגביניה,כרוב ירוק,ושלוש פריכיות מרוחות בקוטג'?????? 
לאן נעלמו כל הסממנים היפים של הרעבה? 
איפה החולשה? איפה הרעד בידים וברגלים? איפה הסחרחורות? הבחילה? הנשירה המטורפת? המחזור שנפסק?העינים השקועות?הבחילות? הנקודות השחורות בכל מקום? הלחץדם הנמוך? הקור התמידי? איפה ? איפה ? איפההה אינעל אבו איפה????