"אז איך אפשר לעזור לך?" או "מה יכול לעזור לך?"
את השאלות האלה רבים מהמתמודדים עם הכאב היו רוצים לשמוע.
לרוב, אגב, השאלה עצמה וההתעניינות היו לגמרי מספיקים ומציג השאלה לא היה נדרש לגדולות ונצורות מצידו.
הנה כמה רעיונות והצעות איך לסייע לאדם המתמודד עם כאב כרוני. למרות שבפועל, בסופו של יום ובסופו של דבר, זה הוא - והכאב יחד, סולו. ולדואט הזה, למזלכם, לא תוכלו להצטרף.


התעניינות - אכפת לך מהאדם שמולך? תתעניין בשלומו, אבל כשאתה עושה זאת תעשה את זה באופן מלא, אמיתי, מכל הלב.  קח בחשבון שהתשובה תהיה אולי ארוכה קצת ואולי מדכדכת. מתן האפשרות לשחרר, לפרט ולספר מסייע לנו. לא מול כל אחד אנחנו יכולים להיפתח ולספר ולא תמיד נוח לנו, אבל אל תוותרו.

איך מתעניינים? שואלים. מה למשל?
כמה כואב? איפה כואב במיוחד? האם מצליחים לישון בלילה? איך מתפקדים ככה? איפה זה פוגע ביום יום? איך מסתדרים למרות המצב? מה יכול להקל עליך?

עזרה פיסית - הציעו רק מה שאתם באמת יכולים לבצע כדי לא לאכזב. מה למשל?
הסעות או ליווי של החולה לבדיקה מפחידה או לא נעימה או סתם לשעשע אותו בתורים הארוכים ונבכי הבירוקרטיה.

סיוע בבירוקרטיה ומנהלות רפואיות (תיוק, מיון, שליחת מיילים ופקסים וכו).

אם מדובר בהורה לילדים ואתם שכנים, אפשר להציע להחזיר או להביא את הילד/ים למסגרת שלהם.  אפשר לארח את הילדים ואפשר לבוא להתארח (אנשים כואבים לפעמים מעדיפים לארח ולהשאר בבית שלהם שם יש להם שליטה יחסית על המצב באמצעות עזרים שונים).
יש יום הולדת לילד מהכיתה? הציעו לקנות מתנה גם בשמו של ההורה הכאוב. (ברור שתקבלו חזרה את התמורה הכספית וגם אסירות תודה).

בישול ואוכל - לפנק או להתפנק ביחד. לברר האם נדרשת עזרה בהשגת מוצר מסוים. אם יש לכם ידע תוכלו לעזור ולהראות כיצד ניתן להזמין מצרכים מהמחשב מהבית מבלי לעזוב את הבית.
עזרה בהשגת תרופות, תוספים וגאדג'טים שיכולים לסייע - בתיאום כמובן.

רכישה/הבאה/תפעול/הצעה של עזרים - אמבט פראפין, אמבט רגליים, כריות חימוםף קומפרסים, מדבקות נגד כאב, הדבקת המדבקות היכן שהמטופל לא יכול להגיע בעצמו, עיסוי/מריחה של משחה/תרופה וכדומה.

אמפתיה וחיבוקים - חיבוקים יכולים לשכך כאב. באמת! אבל הם לא תמיד נוחים ומתאימים לכל אחד. לאלו שכן - תנו מהם אם יש לכם אפשרות ויכולת. זה יעשה גם לכם טוב.
אמפתיה - מצד אחד אף אחד לא רוצה להרגיש מסכן ונזקק ומצד שני כן רוצים לדעת שמכילים, שמבינים, שיודעים מה קורה איתנו ומה אנחנו עוברים. אנחנו צריכים הבנה וחיזוקים.

איך עושים את זה?
מקשיבים. שואלים. משתדלים להמנע מהטפות (לדודה של שכן שלי היה ככה ואז הוא עשה ככה וישר עבר לו ולא חזר וכו..אז תעשה גם).
עוזרים לנו למצוא את האור והאושר בדברים הקטנים.
מחזקים אותנו על מה שאנחנו כן מצליחים ויכולים לעשות. זכרו, דברים שלכאורה טריויאליים עבורכם, עשויים להיות הרים וגבעות של אתגרים למתמודד עם הכאב!
משתמשים במילות הזדהות - אני מבין, אני שומעת אותך, זה בטח לא פשוט..אבל שוב, רק אם אתם מאמינים במה שאתם אומרים ולא סתם. גם כשכואבים מרגישים זיוף :)
ובבקשה המנע מאמירות ג'נריות כמו "יהיה בסדר" או "תרגיש טוב והחלמה מהירה". כרוני ביסודו לא עובר. זו אינה שפעת. אפשר לאחל הקלה או ימים טובים יותר מופחתי כאב.  או פשוט להעתיק את השיח לנושא אחר -מזג אויר, אקטואליה, תחביב..

מבלים ביחד. אבל מאפשרים גם את הספייס, ההתכנסות וה"השתבללות".

שמים לב
מתמודדים עם כאב כרוני נוטים למשולש הכולל בתוכו דיכאון וחרדות. דבר גורר דבר. אי העשייה או היכולת גוררת דיכאון, הבהלה ואי הוודאות מפני הבאות ואי יכולת ההתחייבות והעמידה בפועל בעשייה - גוררים חרדות וכן הלאה.
לעיתים גם ליקויי שינה תורמים לכך וכמובן התסכול.
חשוב שתשימו לב ותפנו את הזרקור כשיש צורך. אם באמצעות הנגשה של מה שאתם רואים מהצד - למתמודד עצמו, או למי מבני ביתו, ובמקרי קיצון גם באמצעות פנייה לאנשי מקצוע או הפנייתו אליהם.
טיפול תרופתי נגד דיכאון וחרדה הוא טיפול תומך שניתן בהחלט להיעזר בו במקרה הצורך.
חשוב לדעת שלוקח לו בד"כ זמן להשפיע וזמן זה כרוך בהתמודדות עם מצבי רוח שונים ולפעמים עם תופעות לוואי.


מיקוד בחיובי. ביש. ביכול. במתאפשר.
קבלה בהבנה ובאמפתיה ביטולים ודחיות (תהיו בטוחים שביטלנו או דחינו רק כשאין לנו ברירה ושאנחנו מתייסרים מזה בנוסף על הכאב).
וחיבוק.

תודה!