הבוקר אני נכנסת ליום השביעי של הצום, אני מרגישה אופטימית, מלאת אנרגיות, נעימה לעצמי ולסביבה והכי חשוב, הכאבים ירדו לרמת ה-2-3, גם הרעב כבר לא משמעותי ופחות מפריע לי מבחינה פיזית בעיקר אבל יש חשקים, אני חושקת בפיצה, בורקסים, המבורגר, מלח!, אבל גם ממש בא לי אבוקדו וסלט עם טחינה ואגוזים.
ביום החמישי לצום, התעוררתי עם כאבים ממש חזקים, לקראת אמצע היום הם נחלשו אבל בקושי הצלחתי לתפקד, בערב הכאבים שוב התגברו וגם התפשטו לצד השמאלי של הבטן, הכאב נהיה יותר חד, יותר ממוקד, כאילו אני יכולה ממש להרגיש ולהבין אותו.
ביום השישי לצום כבר הרגשתי יותר טוב אבל משהו מוזר קרה, שכבתי במיטה כל הלילה ולא הצלחתי לישון עמוק, כלומר, אין ספק שישנתי כי היו לי חלומות (בעיקר על אוכל) אבל הרגשתי שהשינה הייתה מאוד קלה והייתי כאילו חצי ערה, למרות זאת התעוררתי בשיא האנרגיות ובלי שום קושי, המלווה שלי אמרה לי שהגוף כבר לא מבזבז המון אנרגיות על פירוק אוכל אז מתפנות המון אנרגיות ומצד שני הכבד עובד קשה כדי לנקות טוב טוב ולכן הרגשתי אולי שמשהו עובד שם ולא ממש ישנתי עמוק.
לקראת אמצע היום החלטתי שאנסה לשתות מרק דלעת עם גזר וסלרי וזה עבר דיי טוב, המרק היה כמובן בלי תבלינים ומלח אבל כל כך חשקתי במשהו לא מתוק שזה בא לי ממש טוב, עוד שינוי שעשיתי זה לאכול עם אנשים, מהרגע שהתחלתי דיי נעלתי את עצמי ולא רציתי להיחשף לאוכל מפחד שאתפתה, אבל דווקא עמדתי בזה דיי יפה ולא הפריע לי להתענג על המרק שלי :)
לקראת הערב נפלה עלי עייפות והעיניים צרבו אבל החלטתי שאני מנסה להתאמן ככה בקטנה ועם הקשבה מלאה לגוף, להפתעתי הצלחתי להתאמן דיי בקלות, בבית שתיתי שייק בננה, מלון ונענע ונכנסתי לישון, שוב השינה לא הייתה סופר עמוקה אך גם הבוקר התעוררתי עם אנרגיות ועם מצב רוח ועם רמת כאב הכי נמוכה שהייתה לי מאז שהתחילו הכאבים -2!!
אושר :)