בדיוק חודש אחרי צום המיצים שלי. חשבתי שזה זמן מתאים למעין דוח התקדמות. ראשית עלי לציין שההשפעה של הצום עדיין לא פגה ואני מרגיש באפן כללי הרבה יותר טוב מאשר לפני הצום וזה לעצמו אומר הרבה על העוצמה שיש למנוחה שהצום מאפשר לגוף. גם המישקל שהישלתי בעקבות השבוע (כ- 7 קילו בערך) עדיין מחזיק מעמד בעיקר בגלל שלא שבתי להרגלי הקלוקלים מקודם. שנית, התנופה שקיבלתי בשבוע הזה איפשרה לי סופסוף לצאת מהשאננות ולהתחיל בדק בית מקיף בכל הקשור ליחסי עם הגוף וזה כמובן כולל יותר מרק לאכול או לאכול מזון כזה או אחר. הגישה הפילוסופית הסמויה שלי ואני מניח שאני לא לבד בעניין הזה, היא שאנו יצורים רוחניים ושיש לנו גוף. בשלב זה אני מנסה להבין את עומק ההדחקה שלי ולראות עד כמה התפישה הזו גורמת לי לעצום עיניים לעובדה שאין דבר אחד משמעותי בחיים שאינו בא לידי ביטוי באופן גופני, כלומר שאנו ישות אחת בילתי ניפרדת גופ-נפש. זה לא שלא שמעתי ולא הייתי מודע למושג הזה אלא שהמח ושלי במיוחד, מומחה בלמצוא אלף ואחת דרכים יצירתיות לרחף קצת מחוץ לגבולות הפיזיים של הגוף ולספק מלא תירוצים למה עדיף לא לשים לב. מילת המפתח היא כמובן תשומת לב. למי יש כח וסבלנות לשים לב למה אוכלים, כמה, למה ומתי. הדבר השלישי שעליו רציתי לדבר זו ההחלטה לנוע בשלב זה לכיוון הטבעונות נוסח אן ויגמור, פנינה בר סלע והגורואית התורנית של שיטת התזונה של אוכל חי raw food הרי היא ויקטוריה בוטנקו. ההחלטה נובעת בעיקר מהעדר רצון להתעסק במזון באפן יותר מדי אובססיבי ולמרות שכמובן בתקופת החניכה, תהליך הלמידה יכול לגזול המון זמן ואנרגיה, הרי שהדבר בילתי נמנע בכל לימוד של משהו חדש ויש להניח שבשלב מסוים כל המערכת עוברת לניווט אוטומטי. בצד היתרונות הבריאותיים הדי ברורים ומובהקים, קיים גם האלמנט הלא מבוטל של נוחות הנובע מויתור על אוכל מבושל. אני מדבר על נוחות במובן הפסיכולוגי הנובע מהחלטה שהרבה מאד צורות של הכנת מזון מפסיקות להופיע במח כאופציה של משהו לאכילה ובכך לדעתי נחסך הרבה מקום התפוס כרגע באופציות שאינן טובות לבריאות. מעבר ליתרונות הבריאותיים המובהקים של המזון החי שאותן אני כרגע לומד באפן תאורטי ומעשי , גיליתי אצל בוטנקו את הסוד של ה"חלקלקים", הם הסמודיס smoothies שלה המפורסמים. בסיפרה green for life (ירוק לחיים) מספרת בוטנקו שאחרי תקופה די ארוכה של אכילת רק מזון חי, היא הגיעה למאין תקיעות בכל הנושא של היתקדמות לעבר בריאות מלאה ואף החלה להשמין קצת חזרה. בחיפושיה אחר פתרונות ניתקלה במחקרים על הרגלי האכילה של השימפנזים וגילתה שהם אוכלים הרבה יותר עלים ירוקים מאיתנו בני האדם. וכאן היא ניזכרה שבתחילת דרכה כאשר למדה אצל אן ויגמור האגדית, היא אכן ניחשפה לפלאי מיצים ירוקים ובמיוחד זה של עשב החיטה. לצערה, היא כמו רבים לא הצליחה להתמיד בשתיית המשקה הירוק הנ"ל ולאחר כמה היתנסויות בעצמי, אני יכול להגיד שאני מבין אותה לחלוטין. אלא שבוטנקו החליטה הפעם לא לוותר ולאחר תקופה של אקספרימנטים, מצאה את הנוסחה המנצחת של ערבוב העלים הירוקים עם פרי כזה או אחר וכך נולדו ה smoothies. הספר שהזכרתי מלא בעדויות של אנשים שהביאו ממחלות שונות ומשונות בעקבות הכנסת ה" חלקלקים" לדיאטה הקבועה שלהם. לא אלאה אותכם בכל הפרטים כאן על כל הנסים והניפלאות המסופרים בסיפרה על התערובות המיוחדות ההלו ואני מציין את כל העניין כיוון שאני הולך לנסות בעצמי את כל המתכונים המופיעים בספר. אז זהו, לפני שאני ממליץ למישהו, אני הולך לנסות ואספר לכם על התוצאות בפוסט הבא. תודה על ההקשבה יוסף