זהו, אני שבוע אחרי הניתוח האחרון, שיחזור השדיים שנכרתו לפי ארבעה חודשים באמצעות מותחנים. ציפיתי לניתוח פשוט, מוציאים מותחנים מכניסים שתלים, אך הדברים מעט הסתבכו והיה צורך לרפד את העור שהיה דק מידי להכלת השתל בשומן שהיה צריך לשאוב מהבטן. אני מדמיינת את החיוך על חלק מפני הקוראות, הרוויחה, בטן שטוחה וציצים חדשים. גם אני מחייכת, עכשיו אחרי מספר ימים של כאב מטרף והקאות שלא הכרתי קודם, לא בכימו ולא בשלושת הניתוחים הקודמים.
הרבה זמן לא כתבתי כאן, אבל כתבתי המון והכתיבה הייתה לי דרך ליווי משמעותית להתמודדות בשנה האחרונה.
הכתיבה עבורי הייתה שער להתבוננות בדרך שעושה הנפש זו שלצד הגוף ולמדתי שעל פי רוב תומכת בו. הכתיבה ברשתות החברתיות הביאה אלי את הקשר אתכן, את התמיכה שלכן, את השיתוף, את ההשתייכות לקבוצה גדולה שמכירה היטב את הדרך בה אני עומדת לפסוע ועוטפת בכול כך הרבה רצון טוב, חום ולא מעט ידע. ולא פחות מכך מאפשרת לסייע לנשים שעוברות את אותה דרך שרק התחילו מעט אחרייך. מצאתי, מה שידוע, לתמוך מחזק לא פחות ואולי יותר מאשר להיתמך.
במהלך ההתמודדות זומנתי ע"י חברת תרופות המפתחת תרופה להתמודדות עם כימותרפיה לבוא ולפגוש את הנהלתה ואת עובדיה כדי לספר להם על המסע שלי בתוך הכימותרפיה ובכלל על ההתמודדות עם הסרטן. הכנתי מצגת, עשיתי שני פיילוטים בבית (אני אמנם מרצה מנוסה מאוד, אך הדיבור על עצמי ועל חוויות שאינן מעובדות לגמרי עדיין, פחות מוכרת לי לכן עשיתי את הפיילוטים) ההרצאה הייתה מאוד מוצלחת גם בהתנסויות בבית ויותר מכך בעולם תעשיית התרופות.
יום לפני יציאתי לניתוח, מצאתי שאני מצלמת את עצמי מדברת דקות ספורות לעקבות בקשה שקיבלתי ממומחית בתחום רשתות חברתיות ובריאות, שיתפתי בסרטון במשמעותו של המרחב הזה עבורי, המרחב בו התאפשר הריקוד ההדדי הזה של "לסייע ולהסתייע" במסע המשותף ועם זאת כול כך שונה של כול אחת מאתנו.
שבוע אחרי הניתוח ואני מרגישה שאני רוצה לתת, אז, אם מי מכן תמצא לנכון להזמין אותי להרצות על הדרך שלי, את ההרצאה "אני והסרטן שלי" ולנהל דיאלוג על דרכי התמודדות בשמחה ובהתנדבות.
בימים אלה אני בשלבים אחרונים של כתיבת תוכנית לכתיבה אישית במסגרת קבוצתית המשלבת את ההתנסות שלי בכתיבה לאורך כול החיים ובעיקר בהתמודדות עם הסרטן ובין מקצועי כיועצת ארגונית המומחית בהנחיית קבוצות מנהלים. לתוכנית קוראים "לכתוב את עצמי - לדעת" וכשאשלים את כתיבת התוכנית אציע כאן השתתפות בקבוצת פיילוט.
זהו סימן חיים ראשון של בריאות. מאמינה ומקווה שנכנסתי לנתיב הזה עם עוד הרבה נשים כאן ועוד הרבה שיגיעו אליו מכאן.