למה החיים לא יכולים להיות פשוטים יותר ? למה אנחנו צריכים להיפרד מחברים , ידידים או אהובים ???.
באישפוז הראשון של בעלי לצורך מתן כימותרפיה נכנס לחדר בחור מה בחור גבר יפה תואר חייכן עם בלורית ועיניים צוחקות ואמר חברה אל תדאגו אני במיטה האמצעית רק עד הערב ואז יעבירו אותי ולא יהיה צפוף אצלכם...
תוך עשר דקות כבר ידענו שהבחור אוהב שירה ומופיע בערבי שנות ה -60 ו ה - 70 ...הראה לנו קטעי שירה שלו....בדיחות הוא שלף מהשרוול כל הזמן ובין הצחוקים הוא הרצין ואמר שהוא רק רוצה לחיות ומקווה שהטיפולים יעזרו לו בשילוב לדיאטה שהוא עושה ...
מאז פגשנו אותו במחלקה כל פעם שהגענו לצורך טיפול וכל פעם הוא הבטיח שהוא יעשה ערב שירה במחלקה והשמיע לנו קטעי מוזיקה שלו...המוזיקה היתה כל חייו וההופעות נתנו טעם לחייו.....
לפני שנה בעלי עבר ניתוח להוצאת הגידול חיבור ושט קיבה ואחרי כמה ימים הבחור החביב שלנו הגיע גם הוא לכירורגית לצורך ניתוח...כל כך שמחנו שהנה המצב טוב והוא יעבור ניתוח..
למחרת בבוקר עם הגיעי למחלקה אני רואה אותו שוכב בחדר של בעלי עם בנו לצידו..מיידל'ה הוא אומר לי המצב לא טוב פתחו וסגרו אי אפשר היה לנתח...אבל אופטימי כתמיד הוסיף ואמר יהיה טוב עוד קצת טיפולים ואז אולי שוב ניתוח...
מאז נפגשנו עוד פעמיים במחלקה האונקולוגית  תמיד עם רוח של אופטימיות ולפעמים במסדרונות ביה"ח עד שעזבנו לבית חולים אחר...
שלשום נדם לבו של הבחור המקסים שהכרנו והוא בן 56 שנים...