לא להתבאס שאתה לא מספיק אטרקטיבי בעיני אחרים

לא לנסות למצוא חן

מה זה כל העניין הזה של "התאהבויות" אם לא משיכה מינית שהופכת לאובססיה ? 

אני נמשך לנשים יפות, חטובות ואטרקטיביות לטעמי. no big deal. הכי בנאלי.

פורנו בוטה די משעמם אחרי זמן קצר. 

אם האובייקט היא חמודה, נבונה, עם הומור, זה יותר אטרקטיבי. 

אם היא גם מחייכת אליי ונחמדה אליי, ואולי מוצאת שגם אני אטרקטיבי בעיניה, זה עוד יותר אטרקטיבי , ויש סכנת התמכרות. אם כי לא אחת זה עובד הפוך ונהיה דביק ופוגע במשיכה. 

הכל נורא בנאלי, ובסופו של דבר שטחי ומשעמם אחרי זמן מה. 

ועדיין הכל קשור ליצר מיני.

"התאהבות" נשמעת מילה נאצלת לכאורה. מקנה לעניין נופך נעלה יותר מסתם pin up, ועדיין 

מה אתה רוצה מהאשה הזאת ? 

עד כמה היא באמת מעניינת אותך, רגע אחרי שבאת על סיפוקך המיני ? 

לא הייתי עם הרבה נשים, אבל היו ביניהן כאלה 

שרגע אחרי האקט המיני רציתי שיתאיידו מיידית, 

היו כאלה שרגע אחרי האקט המיני רציתי עוד ללטף ולשכב כפיות, 

ועם זוגתי הותיקה, כשזה עדיין לא התקלקל לגמרי, גם רציתי לישון, והתהלכתי אחרי זה יומיים באופוריה. 

ועדיין הכל תחת הסיווג של יצר מיני. 

הערה:
שלא יובן שעם זוגתי הותיקה זה היתמצה בזה.
חלקתי איתה חיים שלמים.
הבאנו וגידלנו 3 ילדים במשך 35 שנים, ואפילו 2 חתולים במשך 20 שנה,
ובעיקר היא היתה החברה היחידה שלי במשך עשרות שנים.
היחידה. 
אני loner מבחירה מגיל אפס.
מעולם לא טיפחתי ותיחזקתי יחסי קירבה / חברות עם אף אחד / אחת.
גם לא עם קרובי משפחה.
לא הרמתי טלפון להורים ובקושי לילדים שלי. 
לא שמרתי על קשר עם אקסית כלשהי. 
איל פאט מאט. מה שהיה מת. 
"היא" בנאדם שהייתי פתוח וחשוף בפניו ללא סייג (כפוף למניפולציות אולי חצי מודעות, אולי ממזריות, שהן כנראה חלק מטבעי האנושי).
זה לא עושה את היחסים אולי לנעלים ונאצלים יותר,
אבל בלי ספק הם ענו אצלי על צורך לא פחות חזק ממין -
צורך שיכילו אותי, שיהיו אמפתיים ואוהדים כלפיי תמיד,
שתהיה לי בת ברית ללא סייג,
שיהיה לי גב שאוכל לסמוך עליו גם ברגעים של ריב,
כשמתעצבנים ומטיחים את הכל בפנים.

אמא שלי התמחתה בזה, וכשהיא התעצבנה, וזה קרה כל הזמן, היתה מרססת לכל הכיוונים עם מעט מעצורים, עפה על זה, מקללת, שונאת, משפילה, מרעילה, שורטת, מכה, מחצינה את כל הרוע והתיסכול שהצטבר אצלה בפנים.

ואני כ"כ דומה לה. 

הערה שניה: 
יצר מיני, גם אם זה כל מה שהוא, 
הוא סימן חיים, 
הוא חלק מאיזה יצר חיות, 
מאיזו הישרדות, 
כשזה כבה, 
ואתה מדוכא
עד כדי כך 
שגם 
זה כבר לא עושה לך כלום, 
אתה באמת די למטה. 

גם בשלב בחיים שלי שבו הייתי הכי אומלל, נואש, חרד ומדוכא, 
בגיבוש לטיס ובתחילת הקורס, 
היום לפני 41 שנים, 
היו פה ושם הזדמנויות 
שבהן אוננתי במקלחת. 
אני מניח שזה סימן חיות והישרדות חשוב. 

כך שהיצר המיני 
בל יגונה. 
גם אם אתה זקן
והביצועים שלך ירודים
אבל כל עוד 
שעדיין יש לך את זה, 
אז בכל זאת 
יש בך עדיין מעט לחלוחית וחיות
עדיין אינך יבש לגמרי. 

ועוד הערה: 
יש סטראוטיפ
שגברים יכולים להסתפק 
במין מנוכר, בזיון ללא רגשות, 
ונשים 
זקוקות לצלילי כינורות ורומנטיקה
וכל הג'ז הזה.

ואם פורנו "גברי", אינסטרומנטלי, נטול רגש, זבנג וגמרנו, בלי "משחק מקדים" ובלי "התאהבות",
שלא לומר לקחת בכוח, לאנוס ולהשפיל, 
- שזאת יכולה להיות פנטזיה אולטימטיבית של גבר, 
גם אם זה הכי לא PC להודות בכך - 
משעמם אותך בדרך כלל אחרי זמן קצר, 
ואולי לא עושה לך את זה לפעמים בכלל, 

ו"פורנו רך", "נשי", מרומז יותר, כאילו קז'ואלי, 
קצת מציצני, שמכסה טפח ומגלה טפח, 
אולי אלגנטי יותר, עם יותר רגישות וניואנסים, 
עם נשים חמודות, שבא לך גם לנשק וללטף 
ולא לחדור, לבעול, לנצל ולזרוק, 
יותר מרתק אותך, 

אז אולי אתה "נשי" 
ולא מספיק "גברי" ? 
סטראוטיפיזציה 
כמו הצמדת כותרת "נשית" או "גברית"
לתכונות ואיפיונים אחרים
היא אמצעי סיווג. 
"להתחבר לצד הנשי" 
זה שונה 
מלהיות להט"ב. 
כולנו, לענ"ד, 
על ספקטרום 
בתכונות ומאפיינים רבים
הישרדות מיטבית 
תלויה בארגז כלים מגוון 
"גברי" וגם "נשי"
המונחים המקוריים
התייחסו למאפיינים ביולוגיים אובייקטיביים.
רשימה סגורה ודי מצומצמת של מאפיינים. 
וכיום כבר ברור 
שגם מי שנולד כגבר ביולוגי
יכול להזדהות - למרות זאת - כאשה
מבחינה מיגדרית, 
ולפעמים אפילו לשנות באמצעים כימיים-כירורגיים
את הטבע.
עד כדי כך.

ומעבר לזה יש עניין של העדפה (מבחינת משיכה) מינית. 
כלומר אתה יכול להיות גבר ביולוגי
שמרגיש שהוא אשה מבחינה מיגדרית, 
שנמשכת מינית לנשים דווקא. 
זה מרתק מבחינה עיונית
עד כמה שניתן לשחק עם המרכיבים האלה. 
אני ליברלי בהשקפתי
חייה ותן לאחרים לחיות לפי דרכם וטעמם

בסיפור הפרטי שלי 
העסק הרבה יותר פשוט / בנאלי 
אני גבר ביולוגי
שמרגיש מיגדרית כמו גבר, ואפילו גבר-גבר (וזה ביטחון שקיבלתי רק בשנים האחרונות)
והעדפתי המינית היא לנשים (ואפילו לכאלה שנחשבות למושכות באופן קונצנזואלי וסטראוטיפי)
כנראה שאין את זה בגירסה יותר בנאלית

מה זה "העדפה מינית" ?
זה לא שאני בי-סקסואלי וגם גברים מסויימים, לפעמים, אולי, בנסיבות מסויימות, יכולים לעשות לי את זה. לא.
אולי זאת הומופוביה ? אולי זה טאבו כל כך חזק שאינני מעיז אפילו להעלות אותו לסף תודעתי ? 
מעולם לא הייתי עם גבר, ולא מושך אותי לנסות. 
אם כבר, ברור לי שאהיה הגבר, החודר, השולט

בלתי נסבל בעיני להיות הצד הנחדר, הנשלט. אין מילים אחרות. בשבילי - כמו לגברים רבים אני מניח - זאת השפלה אולטימטיבית ובלתי נסבלת.

ואני יכול לראות מישהו מאחור או מהצד שנראה כמו הטייפ הנשי החביב עלי - נגיד, מין בלונדה יפה וחמודה, עם גוף רזה, שיער ארוך ויפה, ושפת גוף עדינה ונשית - וזה מתעתע, ולרגע זה מעורר בך משהו, 
אבל ברגע שמתברר שזה גבר ויש לו אברי מין גבריים, וחזה גברי, 
זה איחס גדול בשבילי. 
טוב לי עם זה ככה, 
וממש לא מסקרן אותי להתנסות להתגבר על הבחילה והדחייה
אפשר לחשוב שאני איזה הרפתקן
שכבר ניסה הכל בחייו חוץ מזה.
ממש לא

נדמה לי שכל חיי
עישנתי אולי סיגריית חשיש אחת או שתיים 
בארוע חברתי 
לפני עשרות שנים, 
ומלבד אלכוהול - שגם ממנו אני נזהר ומפחד 
למרות שהוא משחרר ומקל עלי במינונים נמוכים, 
(וגורם לי להרגיש רע, ולהקיא את נשמתי וזה ממש חרא, 
כשאני מפריז, וגם זה קרה לי פעמים ספורות בחיי) - 
וכדורים פסיכיאטריים מעטים שנרשמו לי ע"י רופא, 
לא נגעתי בסמים
וגם לא רוצה לגעת. 

ויש עוד הרבה דברים שלא ניסיתי 
ואין לי בעיה למות 
בלי שניסיתי. 

ממילא אני מחזיק בתובנות זניות
כגון 
שבטיפת מים אחת 
משתקפים השמיים במלואם
ושהנצח 
הוא רגע אחד
ושעדיף לחיות רגע אחד כאריה
מאשר חיים שלמים כשה לטבח
ושעדיף למצוא ולשמוח בחלקך
מאשר לחפש ללא סוף ולהשתוקק, 
ומה שנאמר על היצר המיני - "מרעיבו - שבע, משביעו - רעב",
וכך הלאה
כבר העירו לי לא אחת 
שזאת גישה בטלנית 
ואנטי השגית
טוב
מספיק הישגתי 
ומספיק נלחצתי וסבלתי 
כדי לפרגן לעצמי 

שקט.