כן!! כולנו שמענו לא פעם ולא פעמיים את המשפט "אתה זה מה שאתה אוכל". ישנם אנשים שיסכימו עם אמרה זו וישנם אשר יגידו שהכול שטויות ושתזונה לא משנה כלום (כן..גם היום). סליחה, פרט לעובדה שמי שאוכל יותר שוקל יותר ומי שאוכל פחות יהיה לו יותר קל להיכנס לג'ינס משנה שעברה ובזאת תם עניין התזונה, אבל האמת היא שלא כך הם פני הדברים...
הכתבה הזו מיועדת לכל הספקנים מביננו, אשר מזלזלים בכוחה ויכולתה של התזונה הן במניעה והן בטיפול במחלות שונות.
אי לכך, הבאתי לכם מספר "טעימות" (קצת סבלנות) במטרה להבהיר את פני הדברים להגביר את התיאבון והסקרנות שלכם בנושא.

גופנו, אחת המכונות המדהימות והמתוחכמות, מורכב מתאים. כל תא למעשה הינה יחידת החיים הקטנה ביותר. יש להדגיש כי כל תא ותא אמנם מתפקד בפני עצמו, אך יחד עם זאת אל לנו לשכוח כי כל התאים מתקשרים ומושפעים מסביבתם.
במבנה התא אפשר למצוא את קרום התא - הממברנה. הממברנה מצד אחד, משמשת כמחיצה בין מה שקורה בין תוך התא לחוץ התא, אך מצד שני מאפשרת החלפת מידע וחומרים שונים הדרושים לתיפקודו.

הממברנה בנויה משני חומרים עיקריים כולסטרול ופוספוליפידים.
הכולסטרול, למרות שרובנו מכירים אותו בהקשר שלילי, הינו מולקולה החיונית לבניית התאים וייצור חומרים שונים כמו ויטמינים והורמונים. השם הרע שיצא לה נובע מהאפקטים השלילים המתרחשים ברמות כולסטרול גבוהות, כמו למשל התפתחות טרשת עורקים.
הסוג השני, הינו פוספוליפידים. פוספוליפידים מהווים חומר שומני המכיל קבוצת פוספאט(זרחן) ומחובר ל1-2 חומצות שומן.
ידוע כי תיפקוד הממברנה וכתוצאה מכך תיפקוד התאים מושפע משני כללים עיקריים:
1. היחס בין הפוספוליפידים לכולסטרול.
2. הרכב חומצות השומן המצוי באותם פוספוליפידים.

אנו נתמקד בהשפעות הרכב חומצות השומן, וכיצד ניתן להשפיע עליו.

אז כן, כפי שניחשתם, התזונה שלנו היא הקובעת ממה יהיו מורכבים התאים שלנו.
הרכב חומצות השומן אשר אנו צורכים משפיע על הרכבן בממברנות התאים.
הדבר נכון לכל סוגי השמנים/שומנים אשר נצרכים על ידינו. וכן! הכול מוכח וכשר מדעית...

לדוגמה: צריכת שמן זית העשיר בחומצה אולאית (ח' שומן לא רוויה), תגרום ליותר פוספוליפידים בממברנה להכיל חומצה אולאית. מוכח מדעית כבר אמרתי?

אז הבנו שניתן לשלוט בהרכב חומצות השומן בגופינו, אבל למה בעצם זה כזה חשוב?

ההסברים הם רבים, אבל להלן מספר דוגמאות:
1.העשרת הממברנה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מטפלת בעמידות התאים לאינסולין.
כולנו מכירים את מחלת הסוכרת אשר מביאה לעמידות לאינסולין. מחלת הסוכרת (סוג 2) הינה אחת המחלות המטבוליות השכיחות ביותר. העיקרון הוא מאוד פשוט. התאים שלנו זקוקים לסוכר (המגיע מהמזון) על מנת לקיים את עצמם. הסוכר מגיע לתאים דרך זרם הדם ויודע להיכנס דרך קולטנים ספציפיים בסיועו של הורמון האינסולין (המופרש מהלבלב).
בחולי סוכרת סוג 2 האינסולין לא מצליח להכניס את הסוכר לתוך התאים ולכן מחלת הסוכרת מלווה במצב הקרוי "עמידות לאינסולין". התאים, או יותר נכון, הקולטנים בתאים לא מצליחים להגיב לאינסולין והופכים לעמידים אליו.
התוצאה: התאים נשארים "רעבים", הסוכר שהיה צריך להיכנס לתאים נשאר בזרם הדם ובשל רמתו הגבוהה עושה נזקים שונים במערכות שונות כמו: פגיעה בראייה (קטרקט), פגיעה בתפקודי כליה, עלייה בשכיחות הזיהומים ועוד. מחקרים מראים כי קיימת קורלציה חיובית בין כמות הפוספוליפידים המכילים חומצה אולאית לבין יכולת התאים להגיב בצורה טובה יותר לאינסולין ובכך לטפל באותה עמידות לאינסולין. שווה לא?
2.סרטן - מחקרים שונים מראים כי אם משווים בין תא תקין לבין תא סרטני באותה רקמה, ניתן להבחין כי קיים שוני בהרכב חומצות השומן בפוספוליפידים בממברנה של תא בריא לעומת ממברנת תא סרטני. כלומר, שוני בהרכב הממברנה קשור לשוני בהתנהגות התא.
3. טרשת עורקים - כשמדברים על טרשת עורקים ישנה חשיבות גבוהה ל"כולסטרול הטוב", הקרוי HDL. כולנו יודעים כי רמה נאותה שלו מורידה את הסיכוי לטרשת עורקים ומחלות לב.
HDL הינו ליפופרוטאין, כלומר מכיל גם ליפידים (החומר השומני) וגם חלבונים.
החומר הליפידי העיקרי ב-HDL הינו פוספוליפידים (איזו הפתעה!), וגם הוא נתון לשינוי בהתאם לתזונה שלנו. אני בטוחה שרבים מכם תוהים, למה "הכולסטרול הטוב" נחשב לטוב? מה הייחודיות שלו?
התשובה שלי לכך היא כי הכולסטרול הטוב יודע לעשות מספר דברים חיובים, כמו למשל לפרק רדיקליים חופשיים בזרם הדם ולהביא להורדת עקה חמצונית. ודרך אגב, ניסיתם פעם לעשות גוגל לרדיקליים חופשיים או לאנטיאוקסידנטים?!לא תאמינו כמה תוצאות תקבלו...
דבר נוסף חיובי אשר ה"כולסטרול הטוב" יודע לעשות הינו לנקות את דפנות העורק מאותו חומר שומני, אשר מצטבר עם השנים. אותו חומר שומני אשר בסופו של דבר מוביל להתפתחות הנגע הטרשתי ולחסימת העורק. ומשם, הדרך להתקף לב קצרה ביותר.

הרבה אנשים הולכים ועושים בדיקות דם שם דרכן הם מקבלים מידע על כמות ה-HDL , אבל האמת היא שזו לא רק הכמות אלא גם האיכות.
כן, בדיוק ככה, מניעת טרשת עורקים ניתנת לביצוע הן על ידי העלאת כמות ה-HDL והן על ידי שיפור איכותו. שתיהן ניתנות לשיפור על תזונה דרך אגב. במאמר זה נתמקד בשיפור איכותו. אז כיצד נשפר את איכות ה"כולסטרול הטוב"?
נכון! בעזרת התזונה. ממחקרים שנעשו עולה כי העשרת HDL בפוספוליפידים המכילים חומצה אולאית (אשר נמצאת למשל בשמן זית) משפרת את יכולתו של ה-HDL בניקוי דפנות העורקים. פשוט לא?
אבל האמת היא, שיש המשך לסיפור הזה. אותו חלקיק HDL מכיל בין היתר אנזימים שונים, אחד מהם קרוי פאראאוקסונאז 1 (paraoxonase1). מדובר באנזים מוכשר ביותר היודע לפרק רדיקלים חופשים ולמנוע טרשת עורקים באופנים שונים.
מחקרים מראים כי צריכת שמן זית המביאה להעשרת ה-HDL באותם פוספוליפידים המכילים חומצה אולאית מביאה להגברת פעילות האנזים, ובכך מסייעת לנו כפליים במניעת טרשת עורקים.

לסיכום, מה שאנו אוכלים עובר אינטגרציה לתוך גופינו ומשפיע באופנים רבים ושונים על בריאותינו.
זהו להיום, מקווה שהשתכנעתם.

מיכל