היום הוא ניצח אותי.
הצליח להשתלט וגרר אותי לתוך עצמי. באסה...
הבטחתי למישהי בעבודה שאחליף אותה היום. לא משהו שאני חייבת לעשות. תכלס הייתי אמורה להיות בחופש.... וגם לא ממש רציתי לעשות את זה... פשוט הכסף אקסטרא קרץ לי....
בבוקר כשקמתי התקפון חרדה קל התחיל להתגבש.
כאילו דפיקות לב של התרגשות
אבל לא
הן היו דפיקות לב של לחץ מהבלתי ידוע ומהמחשבה שלא באמת בא לי להחליף אותה...
התחלתי להתארגן והמחשבות התחילו להתגנב לראש
"לא בא לי"
"לא בא לי"
"לא בא לי"
"אולי אני אבריז לה"
"אולי אני אגיד שאני חולה"
"לא בא לי"
"לא בא לי"
ואז זה קרה
היד לקחה את הנייד באוטומט וסימסתי לה שאני לא מרגישה טוב
זה לא אני הייתי
זה היה הוא
היד שלי ביצעה את מה שהוא החליט
הוא החליט שמבריזים ונשארים בבית
עצלן! מבריזן!
אפילו לא הרגשתי לא בנוח עם ההברזה הזו
פשוט שקעתי לתוך הדיכאון שלי ונתתי לו לחבק אותי
והאמת?
החיבוק של הדיכאון הוא מאוד מגונן
בתוכו אתה מרגיש הכי בטוח...

עכשיו, כמה שעות אחרי הכול כבר רגוע.
ראיתי 2 סרטים
הכנתי ארוחת צהרים
חזרתי לחייך ולתפקד

עד הפעם הבאה.....

באסה...