אמא אבא אהובים ויקרים לי ככ!

קודם כל,לפני הכל ומעל הכל אני מודה לכם על התמיכה חסרת הגבולות, על האהבה ללא תנאי ועל הפרגון והחיזוקים ללא לאות. אתם ככ משמעותיים לי ומעניקים לי כוחות עצומים!
דבר שני...
אני הכי רוצה בעולם להיות מסוגלת לשתף אתכם. להגיד ולפתוח אבל זה לא הולך לי בקלות ככ...
הכי יעזור לי אילו הייתם יכולים פשוט להכנס לראש שלי. לדעת בלי שאצטרך להסביר. בשביל שזה יקרה , לפחות קצת מזה.. אני רוצה שתבינו מה זה. מה קורה לי. רפואית, מדעית. אובייקטיבית.
אנורקסיה (כל הפרעת אכילה להגדרותיה ) היא מחלה. היא משפיע על הגוף אבל קודם כל על (ובתוך ) הראש.
אם תרצו לקרוא על זה, להפגש עם אנשים שמבינים או עם הדיאטנית/הפסיכולוגית  אז בכייף. אני יודעת שצריך לעכל והרבה. וצר לי שאני מספקת את המידע שהייתם מן הסתם מעדיפים לקבל ישירות ממני.
מה שהכי יועיל לי כרגע זה שתהיו בנקודת פתיחה מודעת ויודעת של מה שעובר עלי.
כמו שיש אנשים עם חום, עם דלקת וזקוקים לאנטיביוטיקה ככה אני צריכה טיפול ולא יכולה פשוט "להתגבר, להתעלות על עצמי, לצאת מזה".
מכביד עלי כשאומרים לי את זה .הלואי שהייתי בשליטה במובן כזה.
אני יודעת שאצליח להתמודד. אני יודעת שאצליח להתנתק מזה.
אני בטוחה בעצמי ובמערכות התמיכה ומערכות הטיפוליות הסובבות אותי.
אני גם יודעת שזה יכול לקחת זמן. ואולי גם תהליכים שלא יהיו לי פשוטים למרות שבטובתי (כמו אשפוז למשל. או ההודעה הזאת אליכם ).

הלוואי ותוכלו להבין שלא בחרתי בזה. לא בחרתי להיות חולה ולסבול ככה.
זאת מחלה לכל דבר.
ויותר מזה,
זאת התמכרות.
קשה לי להסביר איך בדיוק.
אבל אתה זוכר אבא שפעם עישנת? 20 שנה.. 20 שנה היית מכור. וניסית להפסיק נכון? כדורים, תחליפים.. שום דבר לא עזר.. אולי תקופה קצרה, אבל אז זה חזר.
ואז הלכת למכון אברהמסון וזה הצליח. ועכשיו 6 שנים שאתה כבר לא מעשן..
המצב אצלי זהה. אני מנסה להפסיק. באמת. אבל פה אין כדורי פלא שיגרמו להפסיק או איזה קסם שידכא את הנקודה הזאת בראש.
כל בחירה שלי לאכול או לא להקיא- זו גם בחירה ברצון לצאת מזה.
אולי זה ישמע לכם קצת מוזר, אבל ההקאה היא לא בחירה..
נכון,  אני גורמת לה, אני אקטיבית בה, אז איך יתכן בעצם שזאת לא בחירה? אני לא לגמרי יודעת להסביר. אבל זה כמו הסיגריה. אתה יודע שזה מזיק לך, יודע שזה לא טוב ולא בריא, ובכל זאת מדליק אותה ומעשן.  מסיים את כולה. בכל שאיפה ממנה אתה כביכול בוחר מחדש להזיק לעצמך. אבל זה בלתי נמנע. אתה לא מצליח להפסיק.. התרגלת לתנועה הזאת. להרגל הזה. לקום בבוקר, לשבת עם קפה ולעשן 2 סיגריות. לעשות הבדלה ולצאת לעשן.
זה עשה לך טוב, אני יודעת. הרגיע אותך.
אבל זאת לא דרך הרגעה נכונה.. טובה..
וגם ההקאה היא כזו. מרגיעה, מנחמת, משחררת..
אבל היא לא טובה. לא נכונה..
עכשיו זה קצת יותר מובן?

תודה שאתם כאן בשבילי ותודה גדולה שאתם מוכנים לעשות את זה בשבילי. ללמוד ולשמוע מה זה אומר, מה ההשלכות, תופעות הלואי ומה עובר עלי...

מודה כל רגע שזכיתי בהורים ומשפחה כמוכם.
אוהבת אתכם מאוד מאוד,
אני