מאמר על נושא הסטיגמה שיש על מאושפזים
02/06/16 12:40
1191 צפיות
"מאמר על נושא הסטיגמה שיש על מאושפזים"
הקדמה:
הסטיגמה שאני מדבר עליה קרובה מאוד לליבנו המטופלים, הסטיגמה היא היחס של החברה למטופלים שנמצאים באישפוז או שהיו מאושפזים, החברה רואה אותנו כחולי נפש שצריך להתרחק מהם כי אנחנו לא שווים אליהם ואף יכולים להוות פחד לסביבה שאנחנו נמצאים בה.
מאיפה מגיעה הסטיגמה? לדעתי.
חוסר הבנה: החברה שלנו לא מבינה באמת מה קורה מאחורי כותלי האישפוז, החברה מאוד מרוחקת מלהתקרב לבית החולים הפסיכיאטרי ולכן הם אינם יודעים מה עובר על המטופלים, החברה שלנו נולדה לתוך הסטיגמה הזאת דרך סרטים או שמועות על חולי נפש באמת ולא רואה את האנשים שרק זקוקים לעזרה והם לא חולי נפש באמת, הרי לכולנו יש קשיים ובעיות אז לפעמים אנחנו צריכים קצת עזרה אז מה קרה?
לדוגמא: אדם שנשבר לו הרגל הולך לבית חולים כדי שישימו לו גבס, אז הוא זקוק לעזרה חיצונית, כך גם אנשים שהנפש שלהם זקוקה ליותר עזרה אז מתאשפזים בבית חולים "פסיכיאטרי".
אף אחד כרגע לא לוקח יוזמה כדי להסביר בתקשורת או בעיתונות שאנחנו לא חולי נפש וזה טעות גדולה להתייחס לאנשים עם קשיים חולי נפש כי הם לא!
חוסר מודעות: החברה שלנו עסוקה יותר מידי בעצמה ומותירה נושאים חשובים מאוד מוזנחים. אף אחד בחברה שלנו לא מפנה את הזמן כדי לדעת באמת מי אנחנו האנשים המאושפזים וקל להם יותר להגיד הם "משוגעים" אנחנו בסדר.
לרוב הם עושים את זה כי אנחנו אנשים שונים מהם והם רוצים להגן על המקום הנוח שהם נמצאים בו, כל עוד הם לא חלק מהקבוצה הסובלת מקשיים המצריכים עזרה חיצונית.
אני חש אכזבה גדולה לדעת שאין מודעות בחברה מכיוון שיש משפחות שמתעוררות מאוחר מידי רק לאחר שאחד מבני המשפחה הזדקק לטיפול פסיכיאטרי ואישפוז בבית חולים פסיאטרי. הכל היה יכול להראות אחרת אם אנשים היו מודעים לכך שאין ביטוח חיים על הרגשות, והיו מכינים תרופה למכה והיו יותר רגישים ואיכפתיים כלפי המושג בית חולים פסיכיאטרי והמטופלים בהם.
היום זה יכול להיות אני שמאושפז ומחר זה יכול אתה שראית אותנו המטופלים כ"משוגעים".
השלכות הסטיגמה:
אני אתן 3 דוגמאות שהחברה נפגעת מהסטיגמה ו3 דוגמאות להשפעת הסטיגמה על מטופלים.
השלכות על החברה:
*מכיוון שבחברה יש את הסטיגמה על בית חולים פסיכיאטרי זה מונע מאנשים לקבל את הטיפול שהם באמת צריכים. זה יכול להביא להתאבדות.
*אותם אנשים שמפחדים להתאשפז בגלל החברה, מרגישים בודדים מאוד, ומעבר לכך שיש להם קשיים הם מוסיפים עוד את הקושי של הבדידות.
*כשאחד מבני הבית חולה במחלת הדיכאון או החרדות וכדו, זה גורם לסביבה שלו סלידה מלשמוע כל הזמן שרע לו. סה"כ אנחנו בני אדם וקשה לאנשים לשמוע כל הזמן את אותה הבעיה כשאין לנו איך לעזור.
השלכות על המאושפזים:
דיברתי על זה כבר במאמר. אבל זה יכול לעשות לכם קצת סדר בראש.
*הרבה מהמאושפזים מרגישים קונפליקט בפנים כי אתה צריך לשחק בשתי עולמות, אחד שאתה רוצה להראות לאנשים את האני העצמי שלך באמת, ומצד שני, אתה לא יכול לספר מי אתה באמת כי החברה תסתכל עליך בצורה עמוקה.
*המאושפזים מרגישים מאוד שונים מהחברה שלנו מכיוון שיש סטיגמה וזה נותן הרגשה כאילו אתה לא שווה כמו כולם, והביטחון והאמונה עצמית נחלשת מאוד.
*מכיוון שיש את הסטיגמה הזאת, זה גורם להרבה צעירים להימנע מלצאת עם בחורות כי יש את הפחד שאתה לא שווה, ולמה שהיא תרצה אותי עם מי שאני? אני יכול לבשר לכם בשורה טובה יחסית, שיש אנשים שכן יוצאים עם אנשים בעלי קושי שזקוקים לעזרה חיצונית.
לסיכום, הסטיגמה גורמת להפסד גדול בשני הצדדים, גם מהצד של החברה וגם מהצד של המאושפזים.
בנוסף, הייתי רוצה להמליץ לאנשים שמפחדים להתאשפז בגלל הסטיגמה שיחשבו קודם כל על הבריאות שלהם ואחר כך על הסטיגמה. ולמאושפזים אני ממליץ להפנים חזק שהם רק באו לקבל עזרה חיצונית וזה לא מאפיין את האופי שלהם, ככה שאתם צריכים להמשיך בחיים שלכם הלאה ולא לתת לאישפוז משקל כבד בחיים.
תודה שהייתם איתי עד עכשיו.
אביאל.
"מאמר על נושא הסטיגמה שיש על מאושפזים"
הקדמה:
הסטיגמה שאני מדבר עליה קרובה מאוד לליבנו המטופלים, הסטיגמה היא היחס של החברה למטופלים שנמצאים באישפוז או שהיו מאושפזים, החברה רואה אותנו כחולי נפש שצריך להתרחק מהם כי אנחנו לא שווים אליהם ואף יכולים להוות פחד לסביבה שאנחנו נמצאים בה.
מאיפה מגיעה הסטיגמה? לדעתי.
חוסר הבנה: החברה שלנו לא מבינה באמת מה קורה מאחורי כותלי האישפוז, החברה מאוד מרוחקת מלהתקרב לבית החולים הפסיכיאטרי ולכן הם אינם יודעים מה עובר על המטופלים, החברה שלנו נולדה לתוך הסטיגמה הזאת דרך סרטים או שמועות על חולי נפש באמת ולא רואה את האנשים שרק זקוקים לעזרה והם לא חולי נפש באמת, הרי לכולנו יש קשיים ובעיות אז לפעמים אנחנו צריכים קצת עזרה אז מה קרה?
לדוגמא: אדם שנשבר לו הרגל הולך לבית חולים כדי שישימו לו גבס, אז הוא זקוק לעזרה חיצונית, כך גם אנשים שהנפש שלהם זקוקה ליותר עזרה אז מתאשפזים בבית חולים "פסיכיאטרי".
אף אחד כרגע לא לוקח יוזמה כדי להסביר בתקשורת או בעיתונות שאנחנו לא חולי נפש וזה טעות גדולה להתייחס לאנשים עם קשיים חולי נפש כי הם לא!
חוסר מודעות: החברה שלנו עסוקה יותר מידי בעצמה ומותירה נושאים חשובים מאוד מוזנחים. אף אחד בחברה שלנו לא מפנה את הזמן כדי לדעת באמת מי אנחנו האנשים המאושפזים וקל להם יותר להגיד הם "משוגעים" אנחנו בסדר.
לרוב הם עושים את זה כי אנחנו אנשים שונים מהם והם רוצים להגן על המקום הנוח שהם נמצאים בו, כל עוד הם לא חלק מהקבוצה הסובלת מקשיים המצריכים עזרה חיצונית.
אני חש אכזבה גדולה לדעת שאין מודעות בחברה מכיוון שיש משפחות שמתעוררות מאוחר מידי רק לאחר שאחד מבני המשפחה הזדקק לטיפול פסיכיאטרי ואישפוז בבית חולים פסיאטרי. הכל היה יכול להראות אחרת אם אנשים היו מודעים לכך שאין ביטוח חיים על הרגשות, והיו מכינים תרופה למכה והיו יותר רגישים ואיכפתיים כלפי המושג בית חולים פסיכיאטרי והמטופלים בהם.
היום זה יכול להיות אני שמאושפז ומחר זה יכול אתה שראית אותנו המטופלים כ"משוגעים".
השלכות הסטיגמה:
אני אתן 3 דוגמאות שהחברה נפגעת מהסטיגמה ו3 דוגמאות להשפעת הסטיגמה על מטופלים.
השלכות על החברה:
*מכיוון שבחברה יש את הסטיגמה על בית חולים פסיכיאטרי זה מונע מאנשים לקבל את הטיפול שהם באמת צריכים. זה יכול להביא להתאבדות.
*אותם אנשים שמפחדים להתאשפז בגלל החברה, מרגישים בודדים מאוד, ומעבר לכך שיש להם קשיים הם מוסיפים עוד את הקושי של הבדידות.
*כשאחד מבני הבית חולה במחלת הדיכאון או החרדות וכדו, זה גורם לסביבה שלו סלידה מלשמוע כל הזמן שרע לו. סה"כ אנחנו בני אדם וקשה לאנשים לשמוע כל הזמן את אותה הבעיה כשאין לנו איך לעזור.
השלכות על המאושפזים:
דיברתי על זה כבר במאמר. אבל זה יכול לעשות לכם קצת סדר בראש.
*הרבה מהמאושפזים מרגישים קונפליקט בפנים כי אתה צריך לשחק בשתי עולמות, אחד שאתה רוצה להראות לאנשים את האני העצמי שלך באמת, ומצד שני, אתה לא יכול לספר מי אתה באמת כי החברה תסתכל עליך בצורה עמוקה.
*המאושפזים מרגישים מאוד שונים מהחברה שלנו מכיוון שיש סטיגמה וזה נותן הרגשה כאילו אתה לא שווה כמו כולם, והביטחון והאמונה עצמית נחלשת מאוד.
*מכיוון שיש את הסטיגמה הזאת, זה גורם להרבה צעירים להימנע מלצאת עם בחורות כי יש את הפחד שאתה לא שווה, ולמה שהיא תרצה אותי עם מי שאני? אני יכול לבשר לכם בשורה טובה יחסית, שיש אנשים שכן יוצאים עם אנשים בעלי קושי שזקוקים לעזרה חיצונית.
לסיכום, הסטיגמה גורמת להפסד גדול בשני הצדדים, גם מהצד של החברה וגם מהצד של המאושפזים.
בנוסף, הייתי רוצה להמליץ לאנשים שמפחדים להתאשפז בגלל הסטיגמה שיחשבו קודם כל על הבריאות שלהם ואחר כך על הסטיגמה. ולמאושפזים אני ממליץ להפנים חזק שהם רק באו לקבל עזרה חיצונית וזה לא מאפיין את האופי שלהם, ככה שאתם צריכים להמשיך בחיים שלכם הלאה ולא לתת לאישפוז משקל כבד בחיים.
תודה שהייתם איתי עד עכשיו.
אביאל.
הקדמה:
הסטיגמה שאני מדבר עליה קרובה מאוד לליבנו המטופלים, הסטיגמה היא היחס של החברה למטופלים שנמצאים באישפוז או שהיו מאושפזים, החברה רואה אותנו כחולי נפש שצריך להתרחק מהם כי אנחנו לא שווים אליהם ואף יכולים להוות פחד לסביבה שאנחנו נמצאים בה.
מאיפה מגיעה הסטיגמה? לדעתי.
חוסר הבנה: החברה שלנו לא מבינה באמת מה קורה מאחורי כותלי האישפוז, החברה מאוד מרוחקת מלהתקרב לבית החולים הפסיכיאטרי ולכן הם אינם יודעים מה עובר על המטופלים, החברה שלנו נולדה לתוך הסטיגמה הזאת דרך סרטים או שמועות על חולי נפש באמת ולא רואה את האנשים שרק זקוקים לעזרה והם לא חולי נפש באמת, הרי לכולנו יש קשיים ובעיות אז לפעמים אנחנו צריכים קצת עזרה אז מה קרה?
לדוגמא: אדם שנשבר לו הרגל הולך לבית חולים כדי שישימו לו גבס, אז הוא זקוק לעזרה חיצונית, כך גם אנשים שהנפש שלהם זקוקה ליותר עזרה אז מתאשפזים בבית חולים "פסיכיאטרי".
אף אחד כרגע לא לוקח יוזמה כדי להסביר בתקשורת או בעיתונות שאנחנו לא חולי נפש וזה טעות גדולה להתייחס לאנשים עם קשיים חולי נפש כי הם לא!
חוסר מודעות: החברה שלנו עסוקה יותר מידי בעצמה ומותירה נושאים חשובים מאוד מוזנחים. אף אחד בחברה שלנו לא מפנה את הזמן כדי לדעת באמת מי אנחנו האנשים המאושפזים וקל להם יותר להגיד הם "משוגעים" אנחנו בסדר.
לרוב הם עושים את זה כי אנחנו אנשים שונים מהם והם רוצים להגן על המקום הנוח שהם נמצאים בו, כל עוד הם לא חלק מהקבוצה הסובלת מקשיים המצריכים עזרה חיצונית.
אני חש אכזבה גדולה לדעת שאין מודעות בחברה מכיוון שיש משפחות שמתעוררות מאוחר מידי רק לאחר שאחד מבני המשפחה הזדקק לטיפול פסיכיאטרי ואישפוז בבית חולים פסיאטרי. הכל היה יכול להראות אחרת אם אנשים היו מודעים לכך שאין ביטוח חיים על הרגשות, והיו מכינים תרופה למכה והיו יותר רגישים ואיכפתיים כלפי המושג בית חולים פסיכיאטרי והמטופלים בהם.
היום זה יכול להיות אני שמאושפז ומחר זה יכול אתה שראית אותנו המטופלים כ"משוגעים".
השלכות הסטיגמה:
אני אתן 3 דוגמאות שהחברה נפגעת מהסטיגמה ו3 דוגמאות להשפעת הסטיגמה על מטופלים.
השלכות על החברה:
*מכיוון שבחברה יש את הסטיגמה על בית חולים פסיכיאטרי זה מונע מאנשים לקבל את הטיפול שהם באמת צריכים. זה יכול להביא להתאבדות.
*אותם אנשים שמפחדים להתאשפז בגלל החברה, מרגישים בודדים מאוד, ומעבר לכך שיש להם קשיים הם מוסיפים עוד את הקושי של הבדידות.
*כשאחד מבני הבית חולה במחלת הדיכאון או החרדות וכדו, זה גורם לסביבה שלו סלידה מלשמוע כל הזמן שרע לו. סה"כ אנחנו בני אדם וקשה לאנשים לשמוע כל הזמן את אותה הבעיה כשאין לנו איך לעזור.
השלכות על המאושפזים:
דיברתי על זה כבר במאמר. אבל זה יכול לעשות לכם קצת סדר בראש.
*הרבה מהמאושפזים מרגישים קונפליקט בפנים כי אתה צריך לשחק בשתי עולמות, אחד שאתה רוצה להראות לאנשים את האני העצמי שלך באמת, ומצד שני, אתה לא יכול לספר מי אתה באמת כי החברה תסתכל עליך בצורה עמוקה.
*המאושפזים מרגישים מאוד שונים מהחברה שלנו מכיוון שיש סטיגמה וזה נותן הרגשה כאילו אתה לא שווה כמו כולם, והביטחון והאמונה עצמית נחלשת מאוד.
*מכיוון שיש את הסטיגמה הזאת, זה גורם להרבה צעירים להימנע מלצאת עם בחורות כי יש את הפחד שאתה לא שווה, ולמה שהיא תרצה אותי עם מי שאני? אני יכול לבשר לכם בשורה טובה יחסית, שיש אנשים שכן יוצאים עם אנשים בעלי קושי שזקוקים לעזרה חיצונית.
לסיכום, הסטיגמה גורמת להפסד גדול בשני הצדדים, גם מהצד של החברה וגם מהצד של המאושפזים.
בנוסף, הייתי רוצה להמליץ לאנשים שמפחדים להתאשפז בגלל הסטיגמה שיחשבו קודם כל על הבריאות שלהם ואחר כך על הסטיגמה. ולמאושפזים אני ממליץ להפנים חזק שהם רק באו לקבל עזרה חיצונית וזה לא מאפיין את האופי שלהם, ככה שאתם צריכים להמשיך בחיים שלכם הלאה ולא לתת לאישפוז משקל כבד בחיים.
תודה שהייתם איתי עד עכשיו.
אביאל.
"מאמר על נושא הסטיגמה שיש על מאושפזים"
הקדמה:
הסטיגמה שאני מדבר עליה קרובה מאוד לליבנו המטופלים, הסטיגמה היא היחס של החברה למטופלים שנמצאים באישפוז או שהיו מאושפזים, החברה רואה אותנו כחולי נפש שצריך להתרחק מהם כי אנחנו לא שווים אליהם ואף יכולים להוות פחד לסביבה שאנחנו נמצאים בה.
מאיפה מגיעה הסטיגמה? לדעתי.
חוסר הבנה: החברה שלנו לא מבינה באמת מה קורה מאחורי כותלי האישפוז, החברה מאוד מרוחקת מלהתקרב לבית החולים הפסיכיאטרי ולכן הם אינם יודעים מה עובר על המטופלים, החברה שלנו נולדה לתוך הסטיגמה הזאת דרך סרטים או שמועות על חולי נפש באמת ולא רואה את האנשים שרק זקוקים לעזרה והם לא חולי נפש באמת, הרי לכולנו יש קשיים ובעיות אז לפעמים אנחנו צריכים קצת עזרה אז מה קרה?
לדוגמא: אדם שנשבר לו הרגל הולך לבית חולים כדי שישימו לו גבס, אז הוא זקוק לעזרה חיצונית, כך גם אנשים שהנפש שלהם זקוקה ליותר עזרה אז מתאשפזים בבית חולים "פסיכיאטרי".
אף אחד כרגע לא לוקח יוזמה כדי להסביר בתקשורת או בעיתונות שאנחנו לא חולי נפש וזה טעות גדולה להתייחס לאנשים עם קשיים חולי נפש כי הם לא!
חוסר מודעות: החברה שלנו עסוקה יותר מידי בעצמה ומותירה נושאים חשובים מאוד מוזנחים. אף אחד בחברה שלנו לא מפנה את הזמן כדי לדעת באמת מי אנחנו האנשים המאושפזים וקל להם יותר להגיד הם "משוגעים" אנחנו בסדר.
לרוב הם עושים את זה כי אנחנו אנשים שונים מהם והם רוצים להגן על המקום הנוח שהם נמצאים בו, כל עוד הם לא חלק מהקבוצה הסובלת מקשיים המצריכים עזרה חיצונית.
אני חש אכזבה גדולה לדעת שאין מודעות בחברה מכיוון שיש משפחות שמתעוררות מאוחר מידי רק לאחר שאחד מבני המשפחה הזדקק לטיפול פסיכיאטרי ואישפוז בבית חולים פסיאטרי. הכל היה יכול להראות אחרת אם אנשים היו מודעים לכך שאין ביטוח חיים על הרגשות, והיו מכינים תרופה למכה והיו יותר רגישים ואיכפתיים כלפי המושג בית חולים פסיכיאטרי והמטופלים בהם.
היום זה יכול להיות אני שמאושפז ומחר זה יכול אתה שראית אותנו המטופלים כ"משוגעים".
השלכות הסטיגמה:
אני אתן 3 דוגמאות שהחברה נפגעת מהסטיגמה ו3 דוגמאות להשפעת הסטיגמה על מטופלים.
השלכות על החברה:
*מכיוון שבחברה יש את הסטיגמה על בית חולים פסיכיאטרי זה מונע מאנשים לקבל את הטיפול שהם באמת צריכים. זה יכול להביא להתאבדות.
*אותם אנשים שמפחדים להתאשפז בגלל החברה, מרגישים בודדים מאוד, ומעבר לכך שיש להם קשיים הם מוסיפים עוד את הקושי של הבדידות.
*כשאחד מבני הבית חולה במחלת הדיכאון או החרדות וכדו, זה גורם לסביבה שלו סלידה מלשמוע כל הזמן שרע לו. סה"כ אנחנו בני אדם וקשה לאנשים לשמוע כל הזמן את אותה הבעיה כשאין לנו איך לעזור.
השלכות על המאושפזים:
דיברתי על זה כבר במאמר. אבל זה יכול לעשות לכם קצת סדר בראש.
*הרבה מהמאושפזים מרגישים קונפליקט בפנים כי אתה צריך לשחק בשתי עולמות, אחד שאתה רוצה להראות לאנשים את האני העצמי שלך באמת, ומצד שני, אתה לא יכול לספר מי אתה באמת כי החברה תסתכל עליך בצורה עמוקה.
*המאושפזים מרגישים מאוד שונים מהחברה שלנו מכיוון שיש סטיגמה וזה נותן הרגשה כאילו אתה לא שווה כמו כולם, והביטחון והאמונה עצמית נחלשת מאוד.
*מכיוון שיש את הסטיגמה הזאת, זה גורם להרבה צעירים להימנע מלצאת עם בחורות כי יש את הפחד שאתה לא שווה, ולמה שהיא תרצה אותי עם מי שאני? אני יכול לבשר לכם בשורה טובה יחסית, שיש אנשים שכן יוצאים עם אנשים בעלי קושי שזקוקים לעזרה חיצונית.
לסיכום, הסטיגמה גורמת להפסד גדול בשני הצדדים, גם מהצד של החברה וגם מהצד של המאושפזים.
בנוסף, הייתי רוצה להמליץ לאנשים שמפחדים להתאשפז בגלל הסטיגמה שיחשבו קודם כל על הבריאות שלהם ואחר כך על הסטיגמה. ולמאושפזים אני ממליץ להפנים חזק שהם רק באו לקבל עזרה חיצונית וזה לא מאפיין את האופי שלהם, ככה שאתם צריכים להמשיך בחיים שלכם הלאה ולא לתת לאישפוז משקל כבד בחיים.
תודה שהייתם איתי עד עכשיו.
אביאל.
תגובות
ליאל
היי, עוד שנייה אני בן 25 בדצמבר
אני אוהב את החיים למרות העליות והירידות
התחביבים שלי זה:
לשבת בברים שקטים לרוב, עם ...
עוד פוסטים בבלוג: הדיכאון והחרדה שלי
כמה סיבות למה לחיות למרות הדיכאון
הדיכאון חזק, הכל שחור מסביב, אני בטח לעולם לא אצא מזה, האם יש סיכוי להתרפא מזה? מאמר דעה מניסיון אישי
קראו עוד
החיים שלי הם כדורים, האם הם עוזרים לי, לחצו למאמר המלא
אנחנו לוקחים כדורים ולא מאמינים בהם, יש להם תופעות לוואי, ועוד הסטיגמה החברתית בכלל עוצרת אותנו מלקחת, אני מפחד להתחיל ל...
קראו עוד
שרפתי דברים מאוד חשובים שלי בתוך הבית
קודם כל לא לדאוג, הכל בסדר, זה היה לפני חודשיים ועבר בשלום.אני לוקח קוקטייל כדורים פסיכיאטר, אך באותו יום הרגשתי הח...
קראו עוד
יום עצמאות שמח? לא יודע
זאת לא שנאה זאת עובדה, כשהם מתקהלים הכל נראה שחור, במיוחד אם מצלמים מלמעלה, אז מי אלה האנשים, ואיך הם קשורים ליום העצמאו...
קראו עוד
איך מאבדים חבר שהוא שותף, כשאתה לא אשם אבל מלא באשמה
סיטואציה אמיתית שלי: כואבת ומלאה אשמה: איפה אני קובר את עצמי? אז ככה:הקדמה: אני חי עם שותף בדירת "הוסטל"....
קראו עוד