מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםLasthopeלא שם , לא כאן

מאת Ghostone
21/05/16 23:12
1012 צפיות
אני כמו צללית דוממת אני חולפת על פניהם על פני אלה שהכרתי על פני אלה שאני מכירה.
בבוקר כשאני קמה השמש כאילו עושה איתי טובה ומאירה אותי לעיני כולם.  כשהשמש נעלמת אני נעלמת איתה..
אני 'נעלמת' לתוך עצמי , לתוך החדר לתוך אותם 4 קירות.  אני ''נעלמת' לתוך הראש שלא מרפה מהעבר , שלא מרפה משום דבר...וזה הורג 
אין לי עם מי לדבר.. ניסיתי.. אלה שהיו איתי עזבו מזמן ואלה שגילו שאני שונה משהו בי, משהו בי לא בשבילם...
הייתי רוצה שמישהו ירגיש ויחפש כמו שאני עשיתי אז.. הייתי רוצה להרגיש שאני כן משנה שאני חשובה.. הייתי רוצה שידעו מי אני מעבר להפרעה להיות מעבר לתיוג מעבר לשמועות
 


 

 

תגובות

אפרת_זיו
22/05/16 9:44

למה את מרגישה שאת לא חשובה ולא משנה? איך זה מתבטא?

meiravsemlh
24/05/16 6:15

אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת .

מלא זמן לא כתבת פה. מה שלומך? שתיקה כן לוחשת משהו
אישה, אני מבינה אותך. זה כאילו החיים הם תרגיל מתמטיקה לא פתור ואת בכלל הומנית...
תעדכני, שנדע שאת בסדר, או לא בסדר. שנדע משהו. מקווה שכן
C

Ghostone
Ghostone