היי! היום אספר לכם בחיי החוסר שלי את הבדידות בגלל עזיבת אנשים מהחיים שלי...
אז מכירים את זה שעד שיש להם מישהו שאתה מתחבר אליו אכפת לו ממך נכנס לחיים שלך לא משנה באיזה תפקיד אומר לכם בצורה כזו או אחרת אומר לכם להתראות.. או כי מצא בחורה אחרת או חברה אחרת מעדיפה עלי האמת נמאס לי לשמוע כבר כמה אנשים עושים לי את זה בחיים. חוסר ההבנה שלהם שנכנסו לבנאדם עם קשיים של חרדת נטישה ולא באמת אכפת להם. לאחרונה נפרד ממני מישהו כי בגד בי עם אחרת ובעיני זאת בושה כאילו בגלל שהיא מסכימה לקיים איתך יחסים אז היא עדיפה אותה כביכול אפשר לסמן כוי לחברה ולעלות תמונה איתה בפייסבוק ואיתי לא.. אצלי הכל בסוד ועוד הבנאדם הכיר אותי יודע שיש לי קשיים..
הבעיה שאני עוד לא הגעתי לשלב הזה של החוסר אכפתיות כדברי עדן אברג'יל: "מי שלא טוב לא יום טוב לו" אם רק היה לי את ההבנה שלה ואת היכולת הזו באמת שפשוט להבין שמי שלא רוצה הפסד שלו די עוצר אותי כי לא הגעתי עוד לשם.. אבל מניחה שעם הזמן זה יגיע.. וכללי המצב הביניים שלי שאין לי בדיוק מקום להכיר חברים חדשים וזה מרגיש (סליחה על המילה) חרא. לא בעבודה כי אין עבודה ולימודים אני מחכה לתהליך מסויים עד שהוא יגיע אז בינתיים מסתמכת על האינטרנט וזו גם בעיה כיוון שלהכיר באמת זה פנים מול פנים. כך לפחות אני רואה.. אבל אי אפשר באמת לדעת..
בקיצור אסיים בנימת תקווה קטנה שאולי ברגע הנכון והזמן הנכון האנשים האמיתיים והאכפתיים יגיעו ויהיו חלק ממני אם אם לא לנצח לפחות תקופה כזו או אחרת בחיים..