את הפוסט הזה כבר תיכננתי לכתוב בתחילת 2016 אבל רק עכשיו התפנתי לזה.


אז איך אפשר לסכם את שנת 2015???
אם לסכם אותה בנקודת מבט שלי, זאת הייתה השנה הכי קשה בחיי והשנה שבה גם למדתי הכי הרבה
זאת שנה שבה התבגרתי כמה שנים קדימה ומילדה נהפכתי להיות אישה.


שנת 2015 בתחילתה נראה כמו תחילתה של שנה טובה, נסיכה שנולדה לנו כמה חודשים לפני, בית שקנינו, שיפוץ שעשינו, הרבה הרבה שמחה מסביבנו וגם לסובבים אותנו.


ביום אחד הכל התהפך! אותו יום ארור שקיבלנו את הבשורה שאמא חולה בסרטן
זה המילים הקשות ביותר שבן אדם יכול לשמוע, זה משהו שאף פעם את לא יודעת איך להתמודד איתו,וברגע שנכנסת אליו את אף פעם לא תוכל לדעת איך זה יסתיים.
אתה מתחיל דרך שאתה לא רואה בה את הסוף, כל יום במלחמה נגד המחלה הזאת נראה כמו נצח.
חודשיים וחצי של טיפולי , חודשיים שנראו לי כאילו הם נמשכים שנים, שנים של מלחמה בלא נודע.


בתקופה הזאת, אתה רואה מולך את הבן אדם הכי חזק בשבילך, האדם הכי קרוב אליך, האדם הכי יקר לך בעולם איך הוא לאט לאט הולך ונעלם , ה"תרופה" שנלחמת במחלה היא שוברת לאט לאט, היא גומרת לאט לאט , היא לוקחת כל דבר שקיים אצל הבן אדם , כל דבר בריא ומעלימה אותו .
ולאט לאט משבוע לשבוע מבן אדם  שהיה נראה בריא לחלוטין המראה שלו הופך להיות למראה של "חולה במחלה".
השיער נושר, הוגף נחלש, הכוחות נגמרים, התאבון נאבד, מרזים, הפנים משתנות, הכל משתנה כל כך.


אז באותה תקופה חייתי מיום ליום, מבקרת, מתקשרת , מנסה לחזק את עצמי ואת כולם ובעיקר את אמא,
מנסה לחזק אותה כדי שהיא לא תישבר נפשית .


היו ימים שהיא לא הייתה מוסגלת לדבר בטלפון, לא רצתה לראות אף אחד.
רצתה להיות לבד, בחושך, בשקט בהתמודדות העצמית שלה עם המחלה , בהתמודדות של הגוף שלה במחלה.


ואני?! הייתי נשברת עם עצמי,נשברת מהידיעה שאין לי איך לעזור ואין לי שום דרך להקל.
לא הייתי מסוגלת לעבוד, לא רציתי להיות בבית, לא רציתי להיפגש עם חברים- רציתי שכולם יעלמו מהחיים שלי ושנהיה בחיים האלו רק אני ואמא שלי בריאה!


זאת הייתה תקופה כל כך קשה, מטיפול לטיפול, מיום ליום: להחזיק את היד, לחבק ולעודד כשכל כולך שבור מבפנים.


זאת תקופה שלמדתי ממנה כל כך הרבה להמשך החיים שלי.
כל כך הרבה לילות עברתי בלי שינה, כל כך הרבה מחשבות, מחשבות על הריבים שרבתי עם אמא, תקופות שלא דיברנו, עצבים שהיו לנו אחת השניה.
ופשוט הבנתי שהכל כל כך מיותר , כל עוד היקרים לנו איתנו צריך לנצל כל רגע בשביל לשמוח ולהיות איתם ולא לבזבז אנרגיות על כעס ועצבים.


את השנה הזאת אני אתחיל ברגל ימין, השנה הזאת אני אנצל את כל הזמן שיש לי בשביל: לשמוח, לאהוב ולהיות עם הקרובים אליי ואלו שגורמים לי לאושר.

השנה הזאת אני מחכה לרגע שנגיד שניצחנו