"את לא חופרת, מה פתאום" ככה הוא אמר לי בטלפון, ואני יודעת שהוא אוהב אותי והוא מתכוון לזה. אבל אני כל כך חסרת ביטחון שאני כבר לא מאמינה בעצמי שאני יכולה להאמין בו.
אני רוצה להרגיש נאהבת ורצויה, ולאחרונה אני מרגישה שאני רודפת אחריו, שאחרי קשר של שנה וחצי ירד הסינוור של האהבה המטורפת שיש מתחילת הקשר. יש בי חוסר, הוא השלים את החוסר, אבל עכשיו הוא כמו שפכטל ישן שהסדקים מסביב מתרחבים לאט לאט..
כל כך רציתי לכעוס עליו ולצעוק עליו בטלפון, אבל כששמעתי את הקול שלו הצעקות הפכו להיות דמעות והמילים נעלמו לי מהפה, אף פעם לא ידעתי איך להגיד לאהובים שלי שאני כועסת עליהם, וככה היה גם הפעם.

יום אחד אני אפרד ממנו, כי המפלצת שקוראים לה חוסר ביטחון תנצח אותי... הרי שאף פעם לא הצלחתי להביס אותו. וכי מגיע לו אחרת ששמחה כמוהו ונקייה כמו דף A4 שלא שומש.