שבוע ויום אחרי הטיפול האחרון ובכול זאת הלכתי אתמול לאונקולוגית טיפול יום, הלכתי לחפש את ריטה האחות שטיפלה בי במהלך כול טיפולי הכימו למעט הטיפול האחרון - היא הייתה חולה (כתבתי על כך...).









הגעתי מוקדם בבוקר כדי למצוא את ריטה לפני שמגיעים החולים לקבל טיפול, רציתי לחבק אותה, להגיד תודה ולתת לה את מה שכתבתי וגם רציתי תמונה אתה.











התחבקנו, היא ברכה אותי בכך שהיא מקווה שלא נתראה יותר, בירכתי באותה ברכה....מסתבר שאפשר לאהוב ולהוקיר ולרצות להיפרד, הכול תלוי הקשר.





ודבר אחרון, הגעתי היום לאונקולוגית יום בלי שאצטרך לעבור טיפול והפתיע אותי שהתחושה לא הייתה רעה, הגעתי למקום שהתהליך שעברתי בו לא היה פשוט, ובכול זאת, האחיות האלה, המגע האנושי, הרצון להקל, הרגישות, איך אחרי כול כך הרבה מטופלים לא משתלטת הקהות.





סרטן זה קשה וטיפולים כימותרפיים גם ובכול זאת, אונקולוגית יום הוא אי של אנושיות, חמלה, עצירת זמן, יקום מקביל של טוב, הגעתי היום למקום שחיבק אותי כשהייתי מאד צריכה.

צירפתי תמונה שלי ושל ריטה מאתמול.