עד לפני מספר עשורים נשים שסבלו מבעיות לבביות היו מנועות מלהיכנס להריון בשל הסכנה שזה יביא להחמרה במצבן ואף למותן. כיום, עם התקדמות המדע, הרפואה והטכנולוגיה, יכולות גם נשים עם מחלה לבבית משמעותית ללדת בלי להסתכן. ד"ר אברהם שוטן, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי הלל יפה העוסק בתחום בעיות לבביות בהריון, מרחיב על הנושא.

בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, על נשים שסבלו מבעיה של היצרות המסתם המיטראלי (מום שכיח של המסתם בין העלייה לחדר בצד שמאל של הלב) גם בדרגה קלה, נאסר להרות. במידה שנכנסו להריון הן נדרשו לבצע הפלה.

זו רק דוגמא לבעיות לבביות שבעטיין היה נהוג למנוע מנשים את חווית ההיריון. היום ניתן לעבור את ההיריון והלידה בשלום במרבית המקרים, תוך מעקב וטיפול תרופתי שאינו מסכן את האם והעובר. עם זאת, מאחר שהידע בתחום זה אינו מספק, עדיין קיימת נטייה טבעית של הרופאים לנקוט בגישה מחמירה, על ידי הצגת רמת סיכון גבוהה לאישה לפני ההיריון ולעיתים להמליץ על הפסקת ההיריון בקרב נשים החולות בליבן, גם אם המחלה יציבה וברמת סיכון לא גבוהה.

איזה בעיות לבביות עלולות להתרחש במהלך ההיריון?

חלק ניכר מהפניות של נשים בהיריון לרופא לב הן של נשים בריאות. הסיבה היא שנשים בריאות, בזמן היריון תקין, עלולות לפתח תלונות האופייניות לחולי לב כמו דפיקות לב חזקות, פעימות מוקדמות(פעימות נוספות לפעימות הרגילות שגורמות לתחושה שהלב מחסיר פעימה או של מספר פעימות רצופות), קוצר נשימה, עייפות, ממצאים בבדיקה הגופנית של אוושה בלב או בצקת קלה ברגליים. אלה תלונות שכיחות בהריון ביולדת בריאה, והן ייעלמו בדרך כלל לאחר הלידה. בהריון תקין יש עליה בנפח הדם והפלזמה בגוף האישה בשיעור של 30% עד 50% ובהיריון תאומים לעיתים אף יותר. מכאן שהיולדת מתמודדת עם עומס משמעותי הגורם לתלונותיה.
לדוגמא, פעימות מוקדמות הן תופעה הקיימת אצל כ- 60% מהאוכלוסייה הבריאה. במהלך ההיריון התופעה מתגברת. במרבית המקרים, הנשים אינן חשות בפעימות, אך לעיתים התחושה אינה נעימה ואף מפחידה. כאשר מדובר בלב בריא בדרך כלל אין צורך בטיפול, למעט במקרים הנדירים בהם התחושה בלתי נסבלת. גם אז, הטיפול הוא רק להקלת הסימפטומים.
כמובן שיש להתייחס לתלונות כאלה ולבצע מעקב במהלך ההיריון לוודא שלא חלה החמרה או הידרדרות כלשהי שגורמת לתחילתה של מחלת לב "אמיתית".

ישנן גם בעיות לבביות משמעותיות המצריכות התייחסות ולעיתים טיפול במהלך ההריון. לכאחוז אחד מהנשים ההרות מחלת לב קודמת או מחלה המתפתחת במהלך ההריון. רעלת היריון, יתר לחץ דם אי ספיקת לב ועוד, הן תופעות העלולות להופיע בהיריון ולהשאיר את עקבותיהן לאחריו. יתר לחץ דם ובעיקר כאשר הוא מתפתח לכדי רעלת הריון מסכן את האם והעובר ודורש טיפול מיידי ואף אשפוז במקרים הקשים.

במרבית המקרים הפרעות קצב אינן מצריכות טיפול, אך לעיתים מדובר בתלונות משמעותיות, הדורשות טיפול ואף ביקור במיון או אשפוז.

אי ספיקת לב המתפתחת כתוצאה מההיריון, מתרחשת בעיקר לקראת סיומו או בחודשים הראשונים לאחריו. זו תופעה נדירה יחסית המתגלה אצל אחת מ- 3000 נשים בהריון. במרבית המקרים, אי ספיקת הלב תחלוף תוך ימים עד מספר חודשים ותפקוד הלב יתאושש. עם זאת, בחלק מהמקרים, הלב נותר פגוע. לעיתים תפקודו מידרדר עד הזדקקות להשתלה ובמקרים נדירים אף למוות. לצערנו אין בידינו כיום כלים לנבא מי עלולה לחלות במחלה זו, למעט אולי הריון תאומים בו השכיחות גבוהה יותר, אך עדיין נדירה.

כיצד מתמודדים עם הריון בנשים הסובלות ממחלות לב כרוניות?

קיימות מחלות לבביות בדרגות חומרה שונות כגון: יתר לחץ דם, מחלה מסתמית, מחלת לב כלילית, מום לב מולד, הפרעות קצב, או מחלת שריר הלב. מאחר ונשים אלה נזקקות לעיתים קרובות לטיפול תרופתי, מלבד הסיכון המוגבר שמציב ההריון, קיים גם סיכון של השפעת התרופה על העובר.

לכן יש חשיבות לביצוע ייעוץ טרום הריוני. מה הסיכון להחמרת מחלתה? האם ניתן להמשיך במהלך ההיריון בטיפול התרופתי? יש תרופות שאסור ליטול בהיריון- האם יש טיפול חלופי? הייעוץ מאפשר היערכות נכונה שתסייע לעבור את ההיריון בשלום.

בשלב הייעוץ נשקל הסיכון לאם ועולה השאלה האם ההיריון אינו מסכן את חייה. כמו כן בודקים האם היא נזקקת לטיפול נוסף. לדוגמא: בחולה עם מחלה מסתמית בינונית יציבה, בשל העומס הנוסף בהיריון המחלה עלולה להחמיר ולגרום לאי ספיקת לב. כאן צריך לשקול אולי לתקן את הבעיה המסתמית לפני הכניסה להריון.

היבטים נוספים שנבדקים הם אפשרות של היווצרות אנמיה, צורך בניתוח במהלך ההיריון, האופציה של ניתוח קיסרי ועוד. אלה נשקלים על ידי מומחים מתחומי המיילדות, ההרדמה, הלב ועוד.

בשלבי המעקב של ההיריון, שלרוב אינם שונים מהותית מאצל יולדת רגילה, יש לשים לב מתי התסמינים מתגברים מעבר לתקין, ומתי יש צורך בטיפול תרופתי, בהתערבות ניתוחית או לעיתים רחוקות אף בהפסקת ההיריון. המעקב כולל בדיקה גופנית ומעקב אקו-קרדיוגרפי בכדי לראות אם לא חלה הידרדרות בבעיה הלבבית.

בזמן הלידה נדרש ניטור מוקפד והתאמה של הטיפול בכאב למחלה. בהיבט הקרדיולוגי נקבע האם היולדת תעבור ניתוח תוך שימוש באמצעי הניטור הקיימים או הכנסת צנתר מיוחד ללב לצורך מדידה מדויקת.


ערכה: אלה הר-נוי