8.1.14, 

אני אתחיל מלספר לכם קצת על עצמי... 

אני אמא לשני ילדים מקסימים, בן 9 ובת 7. אני אחות מוסמכת, עם תואר שני בניהול מצבי חירום ואסון, ועבדתי בעיקר כאחות רפואה דחופה ילדים אבל גם מבוגרים, נתון זה יתברר כקריטי בהמשך... 

חשוב לי עוד לציין שהיינו משפחה שמשוגעת על בעלי חיים , מצילה אותם ממצבים יוצאי דופן ואף היינו בית אומנה לא פעם ולא פעמיים, וכך קרה שבעת ההתרחשות היו בביתי 4 חתולים כשהקטנה ביותר היא גורה בת 3 חודשים. 

ועכשיו לאירוע עצמו, בשלהי החורף , אני חוזרת ערב אחד , ואחרי שהשכבתי את הילדים לישון אני קולטת שהגורה חסרה וששאר החתולים באי שקט יוצא דופן במרפסת שירות, 

אני ניגשת לשם ומנסה להבין לפשר היללות קורעות הלב שלהם. 

ואז לבי נקרע, אני מגלה כי גורת החתולים האחרונה שהצלתי לא מכבר, נפלה אל מחוץ לחלון והיא עומדת בין שמיים לארץ בין חיים למוות על מסתור הכביסה הישן העשוי מפלגל. 

בשלב הראשון אני מנסה לחשוב על כל הרעיונות ההגיוניים שיעזרו לי להוציא משם את החתולה מבלי שאני אצנח לקרקע...

אני מורידה מטאטא,  עם יעה, אחכ מוסיפה אוכל ליעה, אך החתולה ממשיכה לצרוח והחתולים מהבית ממשיכים לצרוח בקולי קולות.. ממש פילהרמונית במיטבה.

בהמשך אני מורידה דלי ומנסה לשכנע את הגורה להיכנס לדלי.. אך שוב, החתולה בשלה, לא מוכנה להיכנס לדלי, אני אפילו מנסה להכניס אוכל לדלי, והחתולה עדיין לא מוכנה להיכנס לדלי... 

לאחר זמן שנראה כמו נצח ועם היבבות דלהם שמתחילות להוציא אותי מדעתי, אני מתחילה להבין שאם לא אצא אל מעבר לחלון לא אצליח להחזיר רת החתולה גורה הביתה.

אז אני מביאה סולם, מטפסת על אדן החלון, מעבירה רגל אחת על החלון, את הרגל השנייה אני מעבירה על המסגרת של המזגן שעומד בחוץ וכך אני עם רגל אחת בחוץ ואחת באוויר ומנסה לעשות אקרובטיקה בין שמיים וארץ ולחלץ את החתולה... משהו הפחיד את החתולה והיא זינקה עליי , אני איבדתי שווי משקל ו... 

 

השאר בפעם הבאה... הישארו עמי

 



סנדי