מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מאת יהודה75
04/12/15 14:23
1010 צפיות
משום מקום
למי שבחר לחזור או להיכנס לראשונה...

הבטחתי לחזור עם המשך התהליך, שנכון להיום הפך את כרטיס האדי שברשותי למיותר. ובכן, זה קורה בשנת 2005.

עם תחילתה הבטחתי לעצמי לתקן את עצמי פיזית. על הצד הנפשי כבר התחלתי לעבוד כארבעה חודשים קודם לכן, מיד אחרי לידת בננו המת. טרגדיה שבין השאר הביאה גם להתפרצות של הפסוריאזיס. ממיטב כספי נתתי לנטורופטית בעלת שם מאזור השרון, שתוך שלושה חודשים עשתה פלאים - עם כדורים ודיקור סיני היא העלימה את הפסוריאזיס, ואף עזרה לי להפחית ממשקלי 32 ק"ג (מ-137 ל-105).

את הפלא והאופטימיות, שליוו את התהליך, החליפו מהר מאוד אכזבה וסממנים ראשונים למה שעומד להתגלות כהר געש פעיל. אני הייתי בתפקיד פומפיי, כשרק בדרך נס לא נחרבתי. פשוט הפכתי ל"חי המת". איבדתי כוחות בקצב לא מוסבר. שינה של 12 שעות לא הספיקה לי, והייתי מוצא את עצמי מגלגל את עצמי מהמיטה בכח. הליכה של 500 מטר הפכה עבורי למשימה קשה, טיפוס במדרגות לסיוט והתיאבון אבד. אט אט גם העיניים התקשו בהתמודדות עם אור מעט חזק.

הנטורופתית היתה קשובה, טענה שהיא משנה לי מינוני כדורים וסוג טיפול, אבל אז הגיע חג הפסח, סוף אפריל 2005, ובאחד הימים שיצאתי לעבודה (במערכת העיתון), עיניי לא יכלו להיפתח כשעמדתי בשטח פתוח ושמשי. הן התכווצו וברחתי לצל, שם יכולתי לפתוח אותן. כל ניסיון לצאת מהאזור המוצל כשל. העיניים נסגרו מיד. הזמנתי מונית וביקשתי שייקח אותי לרופא העיניים של המשפחה, מומחה. כשנכנסתי לקליניקה שלו, המזכירה נבהלה - טענה שאני לבד כמו קיר - והכניסה אותי מיד.

"יש לך בעיה בעיניים, אבל הן לא המקור לבעיה", אמר הד"ר והפנה אותי לחברו, מנהל מחלקת עיניים באחד מבתי החולים בשרון. שם, לאחר שרופאה צעירה טעתה באבחון, התעקשתי להתאשפז - סמכתי על הרופא הוותיק מאשר על הרופאה שהתקשתה להודות כי טעתה. 

ב-1 בלילה, כשאני מגשש דרכי לשרותים, עצר אותי הרופא התורן ואמר לי, בלי מחשבה: "הגיעו תוצאות בדיקת הדם, כנראה שיש בעיה בכליות. מומחה יבוא בבוקר". כך מצאתי את עצמי מעביר לילה בלי שינה. מזעיק ב-5 לפנות בוקר את קרוביי, שיחזקו אותי. עם בואם הגיע גם הנפרולוג המומחה, פרופ' שאני חב לו רבות - "הכליות שלך קרסו", הוא הודיע לי, "אין לי מושג איך אתה עדיין חי"...

וכמו כל סדרת מתח בהמשכים, גם הבלוג הזה יחזור בפרק הבא, רק כדי לגלות לכם, איך חיי השתנו באותו רגע, והפכו לאותו הר שהזכרתי בתיאור הבלוג.

שבת שלום

 

תגובות

יהודה75
יהודה75