אני מבינה כל מה שאומרים לי! באמת שכן! אבל אני מרגישה שלא מבינים אותי...

אני יודעת שאני צריכה לצאת מיזה כמה שיותר מהר ליפני שיהיה מאוחר מידי ואני כבר לא אוכל לצאת אבל הנה איך שזה מסתדר אצלי בראש:    היום אני יכולה לצאת מיזה כי אני עוד לא במצב של חוסר יכולת לצאת מזה וגם מחר אני יהיה מסוגלת לצאת מיזה-אז למה שאני לא אצא מזה מחר או מחרותיים? למה דוקא היום? למה דוקא ביום שרע לי ומגעיל לי עם עצמי ולא ביום אחר שבי טוב לי ושבו אני אשב והבטיח לעצמי שאני מפסיקה עם הכל ומתחילה להיתאמן ולאכול נכון ולהפסיק עם השטויות האלו שלי. אם היו אומרים לי שמחר כבר יהיה מאוחר מידי ואני לא אוכל לצאת מזה אז הייתי מפסיקה באמת שכן! אבל אני לא שם! עוד יש לי זמן עד שאני אגיע למצב של חוסר יכולת לצאת מזה! אז בבקשה! בבקשה תנו לי עוד כמה פעמים..תנו לי עוד קצת ואז אני מבטיחה שאני אולי אפסיק....