טוב אז אני לא מהטיפוסים שבאמת יודעים לכתוב בלוג איכותי ועשיר במידע, אבל חשבתי לנכון שהדרך הנכונה עבורי לבטא את הקשיים האישיים שלי ולהראות איך אני מתמודדת עם עצמי ולעזור היא: דרך בלוג .אולי כך הבלוג יעזור לי לשחרר את העול הכבד שנמצא בתוכי..

בכל אופן התקופה שכרגע אני נמצאת בה היא בלבול חוסר הבנה עצמי האם אני בסדר האם אני רוצה לעזור לעצמי כתוצאה מדברים שעברתי בחיים שאולי בעתיד אתן להם מקום בבלוג. אני מלאת חרדות ואיני מצליחה להתמודד עם חיי השגרה שאמורים להיות לכל בנאדם בימינו. עבודה, חיי חברה  ומשפחה והאמת אפילו לקום בבוקר קשה לי אני תמיד סופרת את הדקות הבאות שכבר יעבור השבוע ואוכל להיות נעולה בחדר בבית בשבת ללא צורך קיומי ממשי ללא הטרדות האלה של חיי העולם הרגילים.

אני מחפשת תשובות לאיך להיות בנורמליות הקיומית להתנהג כמו כולם לעבוד בצורה מסודרת ללא הקושי הכבד ודאון שמרחף מעלי אבל דבר אחד טוב אני רוצה לספר אולי זה יתן לכם נקודת פתיחה לאלו שנמצאים ועוברים את הדבר שדומה לשלי והוא שאתם דבר ראשון לא לבד בזה ואני מתמודדת בדיוק כמוכם ודבר שני שבאמת עזר לי לפחות להיום הוא ההבנה שאני כן רוצה לעזור לעצמי לפחות ככה אלוהים מראה לי כי האני העצמי שלי תמיד קיים בי לפעמים אי אפשר לחוש בו ואנחנו בדיכאון נוראי והחרדה שלא נותנת לנו לחיות אבל האמת כל עוד אלוהים לא לקח אותנו סימן שהאני העצמי שלנו קיים ורוצה להוכיח שאנחנו יכולים להתמודד מול החיים ומול השיגרה האיומה הזו שעוטפת אותנו כל יום מחדש עם הקימה בבוקר או השינה..

מקווה שלא שיעממתי את מי שקרא את זה אבל לפחות מצאתי נחמה אחת לכתוב פה ותודה לכם :)