הפחד לאבד את הכל...
08/11/15 22:54
1177 צפיות
אחרי המון זמן שלא רשמתי פה והפוסט האחרון הסתיים באופן מפתיע בוורדים ובלונים ורודים מלאים תקווה זה החזיק אולי לשבועיים .. ההקאות והבומוסים לא פוסקים אין לי ארוחה אחת ביום שהיא מאוזנת ונשארת לי בבטן כל ארוחה הופכת לבולמוס מטורף לא יכולה להרגיש תחושת שובע אני מרגישה שאני רק אוכלת כמו בור בלי תחתית ומקיאה את הכל ואם משהו נשאר טיפה אני משתגעת והופכת למפלצת לכל סביבתי עליתי בחודשיים האחרונים 6 וחצי קילו שזה המוןן !!! אני בייאוש מוחלט וטוטאלי שאין בו טיפה של תקווה
שבוע שעבר התחילו לי מכל ההקאות בצקות בגרון ומלא מלא ליחה עד שלא יכלתי לדבר בכלל ובמצב כזה אין מצב להכניס את האצבעות להקיא בכלל או לאפשר לעצמי להכנס לבולמוס ולא היה לי תאבון בכלל משהו שלא קורה ומה קרה בסוף זה הגיע כמו תמיד ולא פעם אחת וזה היה כל כך כואב אין הסבר לגודל הכאב והבנתי איך זה הכל פסיכולוגי הרצון להתרוקן לאכול ולהתרוקן לא בגלל האוכל בכלל זה ההתמכרות להתרוקנות הזאת.
בעבר הייתי בטיפול בתל השומר אצל דיאטינית והמליצו לי על אשפוז מלא פחדתי כל כך מתגובות בחוץ והשמועות שירצו עליי שהפסקתי את הכל כולל את הדיאטנית גם בקצת שהייתי זה לא עזר ובנוסף לכל התמונה הרעה הזאת ...
אני מאורסת ! ! אני כלה !
כן הכרתי בחור מדהים יצאנו ואני מתחתנת בעוד חודשיים אני בפחדים נוראיים אני בסרטים רעים שדווקא עכשיו לפני החתונה שלי אני אמורה לרדת במשקל ולהיות הכי יפה בעולם בתוך שמלת החלומות שלי ואני מרגישה שאני רק עולה והבטן נפוחה והרגשות כל כך קשים הארוס שלי לא יודע כלום ושום דבר ואין מצב בחיים לשתף אותו אני מרגישה שאני מרמה אותו אני מרגישה שאני משקרת לו התחושות כל כך קשות אני לא רוצה להפסיד אותו ואם הוא היה יודע שאני כזאת חולת נפש ושרוטה הוא בכלל לא היה מסתכל לכיון שלי אני ה שקרנית הכי גדולה בעולם קשה לי להנות מכל ההכנות הכי חשובות של החתונה שלי אירוע של פעם בחייים אני מתביישת בגוף שלי אני מתביישת בי ! הלב שלי חסום וסגור קשה לי לחוות ולהרגיש איך אני הולכת להסתיר את מה שאני עוברת ביום יום רגע רגע עם הבעל שלי שנחיה באותו בית באותו החדר הכל ביחד איך אני ישב איתו לאכול ארוחה ולא יקיא ? אחרי כל השנים האחרונות שלא הייתי יושבת במסעדות בגלל שלא הייתי לי את האפשרות ללכת להקיא הכל תמיד מזמינה בטייק אווי עכשיו אני ישב עם בעלי ונזמין לאכול ומה אני לא יאכל ? אני יאכל ולא יקיא ? אני ישתגע - יתהפך פתאום על כלום בלי סיבה זה כל היום במחשבות שלי מה אני יאכל ואיך אני יקיא ואני הגעתי לכזאת אובססיה שאני אפילו חולמת על זה אני מתביישת בעצמי אנשים מעירים לי "את מתחתנת תשמרי על עצמך תיראי יפה" ואני רק רוצה להרביץ לעצמי ולצרוח לכל העולם אני יודעת !! אבל זה לא בשליטה שלי !!!! אני מרגישה איך הכול עומד להתפרק לי מול העיניים כל הסודות הכי כמוסים וסודיים שלי מאיימים להתפרץ החוצה ולשטוף את הכל ואז לא רק שאאבד את האהוב שלי אלא את כל החיים שלא נשארו לי ...
בולימיה זה המפלצת הכי נוראית ואכזרית ומי שנוגע בה אפילו בקצה הזרת נשאב לתוכה ואין דרך חזרה אחרי 3 שנים שפאקינג 3 שנים אני כלואה בתוך המפלצת הזאת לפעמים רואה ממרחקים איזה נקודת אור ואז בשניה מכבים אותה כי את כל כך חלשה מולה ואיך אפשר בכלל להתמודד המצב הולך ומחריף ומתדרדר באלי לקשור את עצמי לעמוד עד החתונה בלי להכניס כלום לפה עד שהקיבה שלי תצטמצם ואוכל אולי להתחיל לאכול בכמויות כמו בנאדם נורמאלי
שבוע שעבר התחילו לי מכל ההקאות בצקות בגרון ומלא מלא ליחה עד שלא יכלתי לדבר בכלל ובמצב כזה אין מצב להכניס את האצבעות להקיא בכלל או לאפשר לעצמי להכנס לבולמוס ולא היה לי תאבון בכלל משהו שלא קורה ומה קרה בסוף זה הגיע כמו תמיד ולא פעם אחת וזה היה כל כך כואב אין הסבר לגודל הכאב והבנתי איך זה הכל פסיכולוגי הרצון להתרוקן לאכול ולהתרוקן לא בגלל האוכל בכלל זה ההתמכרות להתרוקנות הזאת.
בעבר הייתי בטיפול בתל השומר אצל דיאטינית והמליצו לי על אשפוז מלא פחדתי כל כך מתגובות בחוץ והשמועות שירצו עליי שהפסקתי את הכל כולל את הדיאטנית גם בקצת שהייתי זה לא עזר ובנוסף לכל התמונה הרעה הזאת ...
אני מאורסת ! ! אני כלה !
כן הכרתי בחור מדהים יצאנו ואני מתחתנת בעוד חודשיים אני בפחדים נוראיים אני בסרטים רעים שדווקא עכשיו לפני החתונה שלי אני אמורה לרדת במשקל ולהיות הכי יפה בעולם בתוך שמלת החלומות שלי ואני מרגישה שאני רק עולה והבטן נפוחה והרגשות כל כך קשים הארוס שלי לא יודע כלום ושום דבר ואין מצב בחיים לשתף אותו אני מרגישה שאני מרמה אותו אני מרגישה שאני משקרת לו התחושות כל כך קשות אני לא רוצה להפסיד אותו ואם הוא היה יודע שאני כזאת חולת נפש ושרוטה הוא בכלל לא היה מסתכל לכיון שלי אני ה שקרנית הכי גדולה בעולם קשה לי להנות מכל ההכנות הכי חשובות של החתונה שלי אירוע של פעם בחייים אני מתביישת בגוף שלי אני מתביישת בי ! הלב שלי חסום וסגור קשה לי לחוות ולהרגיש איך אני הולכת להסתיר את מה שאני עוברת ביום יום רגע רגע עם הבעל שלי שנחיה באותו בית באותו החדר הכל ביחד איך אני ישב איתו לאכול ארוחה ולא יקיא ? אחרי כל השנים האחרונות שלא הייתי יושבת במסעדות בגלל שלא הייתי לי את האפשרות ללכת להקיא הכל תמיד מזמינה בטייק אווי עכשיו אני ישב עם בעלי ונזמין לאכול ומה אני לא יאכל ? אני יאכל ולא יקיא ? אני ישתגע - יתהפך פתאום על כלום בלי סיבה זה כל היום במחשבות שלי מה אני יאכל ואיך אני יקיא ואני הגעתי לכזאת אובססיה שאני אפילו חולמת על זה אני מתביישת בעצמי אנשים מעירים לי "את מתחתנת תשמרי על עצמך תיראי יפה" ואני רק רוצה להרביץ לעצמי ולצרוח לכל העולם אני יודעת !! אבל זה לא בשליטה שלי !!!! אני מרגישה איך הכול עומד להתפרק לי מול העיניים כל הסודות הכי כמוסים וסודיים שלי מאיימים להתפרץ החוצה ולשטוף את הכל ואז לא רק שאאבד את האהוב שלי אלא את כל החיים שלא נשארו לי ...
בולימיה זה המפלצת הכי נוראית ואכזרית ומי שנוגע בה אפילו בקצה הזרת נשאב לתוכה ואין דרך חזרה אחרי 3 שנים שפאקינג 3 שנים אני כלואה בתוך המפלצת הזאת לפעמים רואה ממרחקים איזה נקודת אור ואז בשניה מכבים אותה כי את כל כך חלשה מולה ואיך אפשר בכלל להתמודד המצב הולך ומחריף ומתדרדר באלי לקשור את עצמי לעמוד עד החתונה בלי להכניס כלום לפה עד שהקיבה שלי תצטמצם ואוכל אולי להתחיל לאכול בכמויות כמו בנאדם נורמאלי
תגובות
עוד פוסטים בבלוג:
האמונה הקטנה ששינתה את הכל ...
כל אדם עובר שינויים כל רגע בחייו, חלקם משמעותיים יותר חלקם פחות .. אני כבר בת 20 . במהלך כל השנתיים האחרונות ...
קראו עוד
איך עוצרים את הדמעות ?..
נגמר הכוח להתיאש כל הזמן ולאסוף את עצמי כדי להשבר שוב אני מרגישה מפורקת לחלקים כל כך קטנים שאיך מתחילים להתחבר ולקחת את ...
קראו עוד
הסליחה הגדולה מעצמי ...
אז לקראת השנה החדשה במבט לאחור על כל השנה החולפת אחרי שביקשתי סליחה מאמא שציערתי אותה ומאבא ששיקרתי לו ומכל מי...
קראו עוד
לראות את המוות מול העיניים
אז היום אחרי חצי שנה של דחיות והסתבכויות סוף סוף הגעתי למרפאה של הפרעות אכילה בשיבא , איך שנכנסתי נתקלתי בדמות שכא...
קראו עוד
דנה אברמוביץ
הי שרה, אכן מצב מאד לא פשוט.
אני חוששת שהחששות שלך מוצדקים ובאמת להכנס לתוך נשואין תוך הסתרת סוד כל כך גדול ומהותי בחייך זו כנראה החלטה שלא תטיב איתך ועם המערכת הזוגית. אני מבינה שאת כותבת כאם כדי לפרוק קצת מכובד העול שאת נושאת על כתפייך ואני רוצה לשאול אותך האם היית מוכנה לעשות דברים נוספים למענך?
דניאלה32
היי דנה אני מאד מאד מעוניינת לשנות את המצב הזה יותר ממאד אבל לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו להתאשפז כי זה פשוט לא מתאים לדעתך יש דרכים אחרות שאפשר לנסות לטפל בעצמי ?
דנה אברמוביץ
לא יכולה לדעת...את מטופלת? מי קבע שמה שצריך עכשיו זה אשפוז? נשמע שאת צריכה עכשיו ליווי טיפולי שיעזור לך להתיר את הפלונטר הזה...
דניאלה32
בשנה שעברה שהייתי מגיעה לדיאטנית ופסיכולוגית הייתי בהמתנה לאשפוז המלא בהמלצת הפסיכולוגית ואז חכיתי לאשפוז 3 חודשים ובינתיים הייתי הולכת לדיאטנית ופסיכולוגית ואחרי 3 חודשים של המתנה לאשפוז מלא התקשרו אליי אמרו לי שהתפנה מקום ולהגיע יום אחרי וכל כך פחדתי פתאום שביטלתי הכל אמרתי לה לא רוצה וניתקתי את השיחה עד עכשיו .. המצב עלה וירד לעיתים היה פחות הקאות או יותר אבל זה תמיד נמצא אין מצב שאני אוכלת ארוחה אחת בלי להקיא או שאני לא אוכלת או שאני אוכלת מקיאה ככה 5 פעמים ביום סדרת בולמוסים שזה הכי קשה ..
כרגע אני לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלי הבולימיה זה הנקודת בריחה שלי כמה שאני שונאת אותה זה תמיד נמצא שם ולצערי הרב לא רואה איך בכלל מתחילים לצאת מזה ולהפסיק להאחז בהקאות להשאיר אוכל בבטן
ואני מתוודה שמשבוע שעבר אני מתחילה לקחת משלשלים לא נגעתי בזה בחיים ועכשיו לקחתי כמה כדורים כרגע זה לא משפיע בכלל כלום ואני מפחדת מזה פחד מוות אז לא יודעת אם להמשיך עם זה
אני יודעת כמה שאני מזיקה רק לעצמי בסופו של דבר אבל זה יותר חזק ממני אין לזה הסבר כמה זה סוחף אותי ולא נותן לי להאחז שניה במשהו אחר חוץ מההתרוקנות אחרי בולמוס מטורף ...