היי דינה. מאד התחברתי למאמר שלך. זה קורה לכולנו, אבל לא תמיד שמים לב, או שמתייחסים לזה כ"מקרה". כפי שאת יודעת, אנחנו מוגבלים על ידי זמן, מרחב וסיבתיות ולכן קשה לנו לקבל דברים שקורים ב"מימד" אחר - תקשורת אחרת, ריפוי מרחוק, קריאת מחשבות ועוד "ניסים". המדיטציה, אותה הזכרת בחלק האחרון, מאפשרת לחלק מהאנשים להיות מודעים לאירועים כאלה, לזמן אירועים ולעשות בהם שימוש (חיובי כמובן..). תודה ששיתפת.

מאמר נפלא.       לתפיסתי הידיעה שלא מדעת מגיעה מערוץ פנימי אותו לצערי רובנו משקיטים ומדכאים ככל שאנו מתבגרים.

נכון אמרת, שמדיטציה הינה דרך נפלאה לרענן ערוצי תקשורת, מפני שתרגול מדיטציה מאפשר לנו לראות את המציאות כפי שהיא ללא פרשנויות ומחשבות שווא המפריעות לקליטת מסרים מערוצים פנימיים.

לו היינו קשובים יותר למסרים אלו, אני בטוחה שחיינו היו טובים יותר ונטולי סבל מיותר.

הי דינה 

שמעתי על מחקר שהיה בתחום הדז'ה וו שהוכיח שהתופעה היא פעילות מוחית מסויימת ולא באמת משהו שחוזר על עצמו, גם בתחום התחושות המוקדמות הרבה פעמים מדובר על מודעות יתר לנושא מסויים שמחדדת את תשומת הלב לכל מופע אקראי שלו במרחב. יחד עם זאת קיימת אינטואיציה (למרות מה שאומר כהנמן שביותר מחמישים אחוז האינטואציה טועה) ואפשר לחדד אותה להגיע לתוצאות טובות יותר (אולי זו היכולת לסנטז טוב יותר) וקיימת ידיעה מוקדמת שאני לפחות לא יכול להסביר "הגיונית". ישנה גם תופעה של לדעת דברים שלא סיפרו לי עליהם וגם לזה אין הסבר הגיוני אז את כנראה צודקת (אולי תאורית המיתרים והקיפול שלהם לתוך עצמם יכולה להסביר את זה) יש רשתות תקשורת שאנחנו עדיין לא מכירים והן עובדות לא רע בכלל. באופן אישי אני בלי לשים לב כל הזמן נעזר במידע הזה בטיפול פשוט כי אני "יודע" דברים מעבר למה שמספרים לי וזה עוזר לי מאד. אני מניח שיש אנשים שהשריר הזה חזק אצלם יותר ויש שפחות או שעדיין לא מודעים לו

כן, הצדק עם דינה. קיימות מערכות תקשורת נוספות - גם אם הן נמצאות עדיין מחוץ לקונסנזוס המדעי. מספיק אם נעיין בחומר העוסק בפיזיקת הקוונטים... 

תגובתו של אברום רותם:

מאד מתחבר למאמרון, מתוך מבט שהתקשורת היא בעצם הקשבה לעולם כפי שהוא. האתגר (בעצם למה להתיפיף, אפשר לומר הבעיה/ הקושי) שלנו הוא לפוגג ולו במעט את הערפל שמלכלך ומונע מאור של אמת להיכנס אלינו מבעד לצוהר של התודעה אל העולם ולהפך. ערפל של בורות, הבלים, התניות, תבניות החשיבה מאובנות מקטנות, הצורך להיות מקובל בעיני אחרים, הבורות שלנו בכל התפיסה של מה זו בעצם תודעה ומה זה עצמי , ועוד ועוד. והנה לפתע, כמעט בלי משים, נפתח צהר קטן בערפל הזה, לשמיים צלולים, ואז התודעה שלנו זוכה להצצה נדירה לעולם, להקשבה חדשה ובהירה. ואז אנו מתפלאים איך זה שמאתמול אני מתלבט איך לנסח משהו, וברגע של אי תשומת לב, אתה נפגש עם משהו שלא קשור בכלל, שנותן לך ניסוח מתאים. איך זה שאני כותב משהו, ופתאום מהמון מקומות אני מוצא התייחסויות בדיוק לנושא זה- נושא שלא התעסקתי כמעט עד כה, ועוד ועוד. ההסברים לכך חסרי משמעות ומיותרים, ומסיטים מהעיקר- מההקשבה. מדובר בהקשבה בהירה, חסרת הגבלות והתניות, ופתאום אנו מגלים "תקשורת" עם הסובב והעולם שכאילו מתאימה עצמה לצרכינו. ומאד יפה קישרת זאת למדיטציה. כי מדיטציה במהותה היא הקשבה בהירה, דרך החלון שניקינו קודם לכן מערפל הבורות וההתניות שמעוותות עד לבלי הכר את האור שמגיע מהעולם אל התודעה. לא חירטוטים לא בוגרים של "לא לחשוב על כלום", "להשקיט את הרעש", או לא לחשוב על פילים סגולים, או פעילות מחזורית סיזיפית שמחרפנת אותך עד שאתה שוכח איך קוראים לך... ממש לא.

והכי מצחיק, שרק אתמול בערב, כעת חיה, החלטתי שהגיע הזמן לכתוב משהו על מדיטציה כמרכיב חיוני בכל התפתחות רוחנית, שאין היא אלא הקשבה דרך חלון בהיר בהיר, והנה – בום טראח, את מופיעה לי עם המאמרון הזה...

היי דינה, נהניתי לקרוא. מטבעי אני נוטה לספקנות ולביקורת, אבל עם הגיל למדתי להפנות את היחס הזה גם כלפי הביקורתיות והספקנות עצמה... כך שמצד אחד, לא ברור שאפשר לכנות את המקרים, שהבאת להם דוגמאות יפות, כידיעה. מצד שני, אם היינו רוצים לבסס את פעולותינו רק על הידע המדעי ועל דרך הידיעה המדעית - ככל הנראה לא היינו יוצאים מפתח הבית אל העולם, ומרוב הפעולות שאנו נוקטים בהן באופן תכליתי - היינו נמנעים. אבל איך אומר ד"ר סוס - "כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים". 

עם זאת, עלי לומר שלהבנתי השימוש במושג "מערכות (או רשתות) תקשורת" ככל שהוא פורה, הוא גם מניח הנחות מובלעות ומגבילות לגבי ההסבר האפשרי, או האונטולוגיה האפשרית של תופעת הידיעה לפני שיש סיבה מודעת לדעת. יש צורך במודלים נוספים, לא בהכרח אלטרנטיביים אלא אולי משלימים, ולו גם במסגרת החשיבה המחקרית המדעית (כלומר, לגבי מה שניתן לבדיקה אמפירית וסטטיסטית). 

אחד הדברים שהייתי מצפה ממודל מוצלח של הידיעה הזאת (ומעבר למקריות ואמונה, אני מניח שהיא אכן קיימת) הוא הסבר טוב מדוע לפעמים היא עובדת, ומדוע לפעמים לא. טענות על "שיבוש הקליטה" הן כלליות מדי. עם זאת, מתוך התנסות אישת, אני מצטרף להמלצתך על מדיטציה, גם בנושא זה.

בדיוק הבוקר כשהכנתי קפה, שמתי לב לספר בישול שקניתי מתנה לאיש שלי בסנטה פה וכבר יותר משנה יושב על המדף ומעלה אבק, ושאלתי את עצמי אם זו היתה מתנה נכונה. לא נגעתי בספר ולא הזכרתי דבר בנידון. הערב כשחזרתי מהעבודה, מצאתי אותו מעלעל בספר וכשראה אותי אמר שאולי כדאי לנסות את אחד המתכונים סוף סוף!

מסכימה עם מילותייך דינה. כדאי לחקור יותר לעומק :)

עבורי זה נשמע טבעי שמדענית בכירה כמוך, ד"ר דינה ראלט, מתעניינת בתחומים שנחשבים באיזור הדמדומים של המדע. דווקא המדענים שרכשו יותר ויותר ידע ומתודולוגיה כבר מבינים שישנם תופעות ותחומים שטרם נחקרו. כיום אנחנו בהחלט מתקפים את המצב הנפשי ומקשרים אותו לחיים ארוכים יותר. איך סטרס, לדוגמה, מקצר את חיינו, את זה כבר ניתן לכמת. אולם, איך ההיפוך הנפשי משפיעה לטובה על מערכות גופניות? איך הוא גורם למערכות לעבוד טוב יותר מהאופטימום? אלה הן עדין חידות. בהצלחה.

תגובתו של משה אטס:

מקובל לחשוב על טאי צ'י כאימון גופני איטי המתאים לכולם (ראו פירוט והדגמה). אולם זה לא מדוייק, מכיון שזוהי הפעילות הכי מהירה שאפשר להעלות על הדעת. תרתי משמע, זהו אימון של מדיטציה בתנועה. הדגש הוא על החלק המנטאלי המדיטטיבי ואחריו באה התנועה הפיסית. וזה מקור האינסטינקט של ידיעה הרבה לפני. על זאת נאמר לדעתי "רשעים בחייהם נקראים מתים" אתה יכול להקשיב ולהצדיק סיפורים שאתה מספר לעצמך, אבל בתוכך אתה תמיד יודע מתי זה רקוב.

הנושא מרתק.לא תספיק כאן היריעה בכדיי לספר על כול הדברים המוזרים המדהימים שחוויתי במהלך חיי.חוויות שאפשרי לקרוא להם מיסתיים תפסה על חושית ראייה שהיא אחרת ולא לא הייתי על סמים ולא נטלתי כול תרופה.ואני יודעת שישנה דלת שאם רק אצליח לפתוח אותה יתגלה לי עולם אחר מדהים עולם ומלאו לצערי אין לי את הסובלנות והידע אך לפתוח את אותה דלת אוליי יש לכם רעיונות חוץ ממדיטצייה ואם מדיטצייה אז איזו

עוד על רשת המוח ה"מחדלית" (default mode network) הפועלת כמעט מעצמה ולכן למרות שאנחנו לא מודעים דברים מתרחשים בה...

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/10/171023182609.htm

שלום, אכן וברור לי כי האדם 'יודע' מרגיש הבנות. כלומר יש לנו מנגנונים, לא לינאריים. כאלו הקולטים מסרים מהסביבה ויודעים לעבדם. נראה לי שמכיוון ורוב החושים מותנית לצורת חשיבה מאוד מאוד מסוימת, הרי 'גמישות התחושות' נפגעת. יש סיפורים מופלאים לרוב בעולם שמעבר לעולם המדעי. קל להגיע אליהם, אם נמצאים במקום פחות שיפוטי. וברשות: להבנתי על מנת שנאפשר שיטות תקשורות נוספות, ראוי לאפשר שיטות חשיבה נוספות. כך למשל שיטות חשיבה טאואיסטיות, וודיות, קוונטיות.... העיקרון המוצע כאן הוא לאפשר - בסגנון המקבל את צורות החשיבה השונות - כשוות ערך לחשיבה המרכזית של חיי. בד"כ החשיבה המדעית נחשבת לגבוהה ביותר. קשה להתחרות בהיררכיות. כשמראש מניחים שיש אפשרות לשיטות השונות, למשל המוצעות למעלה, להביא לפתרונות מעמיקים של מצבי חיים, נפתח נוף חדש לאדם. [בד"כ נהוג שדורשים מהשיטות האחרות למדעית, להתאים את עצמן אלינו. בלעדי קנה המידה המדעי המקובל, אלו אינן מתקבלות כשוות ערך] [גילוי נאות, עוסק בחכמת המחלות. איך מחלות הן אמצעי אכפתי של הטבע לעורר את האדם. שיח שבד"כ מעורר רגשות עזים. כמובן התנצחות בראש ובראשונה] תודה

תודה על המאמר המרתק. יש גם את "יונג" שדיבר על ה-תת מודע הקולקטיבי. אני אישית ברוב עוונותי שואל תמיד - למה? אני מבין שיש רשת של תקשורת אלטרנטיבית אבל, למה? למה קיימת התקשורת הזו? ויש כמה תשובות: 1. אנחנו אחד - אנחנו כולנו, הגוף, הנפש, הרוח, צירופי המקרים, המזל, הסתם, הכל זה מערכת אחת כמו נגיד גוף האדם, הכל זה יחידה אחת. למה חשוב שנדע את זה? כדי להתחיל לעבור ממצב של "אני" למצב של "אנחנו". אחדות קוראים לזה. המעבר למימד ה- "אנחנו" יוביל אותנו רחוק. 2. המערכת נועדה להתפתחות אישית - כל החיבורים "האקראיים" דוחפים אותנו להישאר ולהתעמק בנושא שעלה. ההתעמקות מובילה להתפתחות. 3. ההתפתחות נועדה להזרים אנרגיה - כאשר אנחנו עושים צעד, אפילו קטן, בכיוון של התפתחות אישית זורמת בנו אנרגיה ואנחנו מרגישים ויטליות גדולה ממקודם. מסקנה/השערה - יש גורם עליון המכוון אותי להתפתחות אישית כדי שאכשיר את עצמי להיות חוט חשמל המעביר אנרגיה מהקוסמוס הרחב אל העולם הזה. אלוהים? בורא? אור אין סוף? יקום? אהבה? לא יודע בדיוק, אבל - יש.