אני חווה במהלך יום אחד בערך 3 התקפי בולמוס- מדובר בשבעה ימות השבוע... כאשר בשעה אחת שלימה אני רק מעמיסה על הגוף מכל מה שבא ליד: מתוק, מלוח ,חמוץ הכל ואת הכל... עד שאני מתפוצצת והקיא כבר עולה במעלי גרוני למלע ואני דוחקת אותו בוושת בחזרה (גועל אדיר מהמצב הפיזיולוגי והנפשי של המצב ).

לא מצליחה לתפוס את עצמי ולעצור. עליתי בחודש אחד 7 קילו, יש לי גוף קטן ואני רזה (כשאני בימים של דיאטה ומשמר) ועניין הבולמוסים תמיד הולך וחוזר בהתאם ללחצים שמלווים אותי בחיים, זו מעין" דרך התמודדות " שיש לי מול הלחץ בחיים, הבעיה היא שהדרך הזו היא לא כל כך לגיטימית ובריאה. היא גורמת לי לשנוא את עצמי את הגוף שלי ואת חוסר השליטה שלי על עצמי ): אני שוכבת במיטה בלילות ומכה על חטא תאוות הבשרים שמרגיעה אותי. אני נמנעת מחיי חברה, אני מענישה את עצמי וגם מתבאסת להראות את עצמי עם גיזרתי ה"חדשה" הרצון לרדת רק מחזק לי את הבולמוסים, והרעש בכתף בו שוכן המלאך הרע "מחר אתחיל בדיאטה אז אעמיס כמה שיותר עכשיו..." לא מפסיק להדהד ולגרום לי לבלוס...שוב איני מצליחה לתפוס את המושכות של לשוני ולשחרר מהמאבק הטעים הזה... דבר נוסף הוא העייפות הכרונית שמתלווה לשיגעון הקלורי של הגוף שלי, גם המחזור החודשי אינו סדיר כבעבר, אני מאמינה שאני שטופת הורמונים, מלאה ברגשות... דבר שמעצים את העצב התסכול והדיכאון הנלווים להשמנה הקיצונית מהבולמוסים):

אני אובדת עצות... ואשמח לתגובות