זהו עברתי דירה.

מקצה לקצה.

לנסוע בהובלה ולהתפלל לא לחטוף התקף חרדה

להגיע .לנשום.

את לא לבד.

 

פעולות פשוטות כמו ללכת לסופר ,לא לבד.

לפרוק ארגזים ,לא לבד.

טלפונים מאנשים שאכפת להם ולא ברחו בגלל המצב

לישון ולא לקום עם התקף חרדה....

לנשום לדעת...

לדעת שזה צעד צעד....

 

מותשות ומאבק.

כאבים לא ברורים ומאבק

ופתאום חוזר התיאבון...

חצי שנה לא הרגשתי רעב..

ופתאום שביבים של תיאבון חוזרים...

 

לקום בבוקר ולרצות לצאת ...

לרצות ללכת לנשום אוויר - למרות שהרגליים קורסות...

 

לנשום עמוק,לקראת הראיונות שבוע הבא

כבר איו (כמעט )פחד (טפו טפו חמסה חמסה )

יודעת שאצליח לקום

יודעת שאצליח להגיע

יודעת שיש סיכוי שזה יהיה בסדר......

 

עוד לא מאמינה שעשיתי את זה.

זזתי.