יחד עם זאת טופלתי על ידי קופת החולים הכללית שככל גוף מסורבל דואגת על ידי ה"פקידות " והמומחים הכלכליים שנישאר חולים . זאת על ידי מתן תרופות גרועות כמו "גלובן" שהיא התרופה הראשונה שאז קיבלתי .לצערי גיליתי שהיא גורמת להשמנה ובהכרח להחמרת רמת הסוכרת. התרופה הוחלפה על ידי תרופה חדישה  בשם אמריל שעלתה לי לא מעט כסף. אני חייב לציין שבכל התקופה הייתי "מאוזן" רמת ה"A1C" שלי הייתה מתחת ל- 6 זאת עקב שימוש זהיר ונכון

 בתרופות , אכילה נכונה ופעילות גופנית מתאימה.

אך מצב זה לא נמשך לנצח מינון התרופות גדל עם השנים,

הגוף פיתח עמידות לתרופות ומצבי החמיר אט אט.

לאחר שהתרופות הרגילות לא הועילו קיבלתי את כל התרופות החדישות ביותר בהתאם לקצב שבו יצאו לשוק , כולל דור חדש של תרופות בהזרקה.  כמו כן השתתפתי באופן פעיל במחקר שנערך בבית החולים הדסה עין כרם.כתוצאה משיתוף הפעולה המלא שלי עם המערכות השונות הפכתי להיות שפן נסיונות סבלתי מכל מיני תופעות לוואי לא נעימות שכללו כל מיני כאבים.

בסוף התחלתי לקבל אינסולין משני סוגים .

אינסולין לטווח ארוך ולטווח קצר. הפכתי למומחה בתחום ולכן שוב נהניתי מתקופה ארוכה של איזון מופלא. הרופא שלי באותה תקופה היה חבר טוב שלי והוא טען שאני מוזרק האינסולין הכי מאוזן בארץ.

כך התארך ירח הדבש שלי עם האינסולין. לא השמנתי כפי שקורה לרוב משתמשי האינסולין וידעתי לחשב במדוייק את האוכל והאינסולין שצרכתי.

לאחר שנה ומס' חודשים נאלצתי להגדיל את מינון האינסולין. משתי זריקות ביום בהתחלה שערכן הכולל היה פחות מ10 יחידות אינסולין , הגעתי לרמה של 600 יחידות ביממה ועד 20 הזרקות ביום.

המערכת הרפואית של קופת חולים לא התרגשה מהעניין יכולתי לקבל כל רמה של אינסולין שרציתי ואחרי מאבק גם נתנו לי כמה "סטיקים" שרציתי למכשיר בדיקת הדם .

הרגשתי מאוד רע והשמנתי .

כאן המקום לציין שהאינסולין הופך את כל עודפי הסוכר שבדם לשומן וגורם לרעב. מין גלגל אינסופי .

הרגשתי מאד רע במשך כל שעות היממה, מס' פעמים הייתי נכנס למצב של "נפילת סוכר" היפוגלוקמיה ובעיקר לפנות בוקר. הרמות שאז נמדדו לי היו בין 40 ל50.

הכל כתוצאה מהמלצה שגויה של רופאה מומחית לסוכרת שטענה כי אני חייב לקום בבוקר עם רמת סוכר נמוכה מ -100.  אני נמנה על ציבור החולים שסובל ממה שנקרא         " תסמונת השחר", לקראת ההתעוררות הכבד מזריק "גליקוגן"  לגוף בכדי שתהיה בדם אנרגיה רבה מיד לאחר ההשכמה.  ואז הסוכר עולה משמעותית.  לכן עלי להזריק יותר אינסולין בכדי להתעורר עם רמת סוכר נמוכה מ -100.  היום אני יודע שבין חולי הסוכרת לא כולם מתעוררים כתוצאה מירידת סוכר קיצונית בשינה.......

הרגשתי שסופי קרב אך לא נכנעתי. דרך חבר קיבלתי את כל הירחונים שהוציא בית החולים הדסה לצוות הרופאים במשך חמש שנים אחורה.