מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חיי עם בולימיה

מאת ליב1
17/09/15 10:47
1031 צפיות
הרבה לא השתנה מאז שהתחלתי לכתוב כאן באתר.

בראש השנה היו לי 2 בולמוסים, כי נמנעתי מלהגיע לארוחות המשפחתיות, והגעתי רק לשתיים.

אחיינית שלי ממש השמינה, היא בגובה שלי ושוקלת  כמעט כפול ממני.

ראיתי כמה היא אוכלת, אני אוכלת לא פחות ממנה ושוקלת כמעט חצי... רק שאנשים לא יודעים באיזה סבל המשקל שלי מושג...

אני ממש לא רואה את האור בקצה המנהרה- מפחדת שאם אבלמס בלי להקיא ובלי לקחת משלשלים וכדורים משתנים- אגיע למשקל של אחיינית שלי, ואז בטוח אתאבד.

הייתי בחו"ל שבוע לפני ראש השנה. אמרתי לעצמי שלפחות בחו"ל לא יהיו לי בולמוסים כי המלון כלל רק ארוחת בוקר, וגם אני שומרת על כשרות אז אני לא יכולה לאכול כל דבר.

אבל מחשבות לחוד ומעשים לחוד. לבסוף היו לי 2 בולמוסים ב- 5 ימים. מסתבר שגם מי ששומר כשרות- תמיד מוצא מה לאכול שלא יהיה טרף ( אוכל צמחוני, לחם, שוקולד, גלידות, פסטה צמחונית, קולה...)

פשוט לא רואה את האור בקצה המנהרה, סובלת מהמחלה כבר 10 שנים, ולמרות שאני בטיפול משולש של פסיכולוגית+ דיאטנית+פסיכיאטרית כבר שנתיים וחצי, אין שיפור ניכר, אולי האינטנסיביות של הבולמוסים ירדה קצת, בערך 3 פעמים בשבוע, לפעמים 4.

מיואשת!!!

 

 

תגובות

הי ליב, אם אני מבינה נכון את דברייך, משקלך מאד מאד נמוך.

אם זה המצב, הרי שאת משיגה אותו על ידי צמצומים רציניים בין הבולמוסים.

אני מבינה נכון?

ליב1
17/09/15 12:43

לא דנה, אני לא מצמצמת בין הבולמוסים.

הבולימיה פרצה בלי שום קשר למשקל, אלא בגלל שהפסקתי לעשן. ואז החלפתי התכרות אחת באחרת.

בולימיה זו התכרות כמו כל התמכרות אחרת: סיגריות, סמים, אלכוהול.

לכן מאוד קשה להבריא מזה.

כך גם לגבי מכורים לסמים: ככול שהם מכורים זמן רב יותר- כך סיכויי ההחלמה שלהם נצוכים יותר.

סביר להניח שרק אירוע קיצוני ויוצא דופן יביא לידי החלמה מבולימיה: או מחלה קשה שדורשת אשפוז ארוך בבית חולים וחוסר יכולת לאכול, או מצב של רעב קשה במלחמה שפשוט אין אוכל- כמו בשואה.