אני, עליזה יהלום, בת 68, דור שני לניצולי שואה, בן אדם אופטימי, משחליתי בסרטן ריאות לפני כשלוש שנים אמרתי לבני משפחתי, לא לבכות אותי עדיין, אעשה את כל הנדרש ואחלים, עדיין לא הגיע זמני להיפרד מעולם זה.וכך היה. כאדם אחראי ומסודר, מחזיקה בכרטיס "אדי", כבר שנים רבות ובשנה האחרונה, תרמתי את גופתי למדע., מה ש"יבוא קודם" בינתיים, עושה מעקבים וטיפולים אלטרנטיביים ומשתדלת ליהנות מימים טובים, בשירה ובריקודים ואירועים שמחים.

בנימה אופטימית זו, מאחלת שנה טובה, עם בריאות טובה והרבה אור ואהבה.