כמה מדהים איך הכל משתנה משנייה לשנייה, איך ברגע את נמצאת היי שם למעלה ברקיע העשירי ורגע אחרי עמוק בתחתית. איך רגע של אושר מתחלפ בכאב עמוק, איך השליטה בורחת ובמקומה נכנסת תחושת חוסר אונים, איך מתחושת מלאות אני נופלת לריקנות, איך הרצון לחיות נעלם בין מחשבות טורדניות על סופ, איך תחושת היציבות מתערערת ואני נופלת עוד ועוד עמוק עמוק, איך הערפל יורד ומטשטש את שהיה ביכולתי עוד לראות ואיך הזמן עובר ואני ממשיכה לוותר ולוותר ... ! ואיך רק בשעות הקטנות של הלילה, כשכולם כבר ישנים, רק אז אני מצליחה לראות - כמה ההפרעה הזו מטלטלת את חיי ואת חיי הסובבים אותי, כמה היא מטעה ומבלבלת וכמה היא גוזלת גוזלת עד שלא נותר למה לשרוד. ועכשיו, כל שנותר הוא לצפות ולקוות, שהנסיעה הזו תחשל אותנו לקראת הבאות ...