קצת עדכון : טוב אז אחרי שיצאתי מהבית חולים השלמתי פערים עם הבן שלי , יש את החופש הגדול אמרתי אני חייבת לו את זה הוא חייב את אמא שלו!! גם שלפעמים לא היה לי מצב רוח הייתי קמה ויוצאת איתו החיוך שלו שווה הכל ! השבוע היה לו יומולדת הכנתי לו עוגה מדהימה שהוא התלהב ברמות מטורפות וזה עשה אותי כל כך מאושרת :) הלכנו קנינו לו המון מתנות אבל המתנה הכי גדולה זה שאני מצליחה להיות איתו ולהנות איתו ומימנו , מה שלא היה עד לפני חודש ... שלא הייתי יכולה לקום בכלל מהמיטה שרק רציתי למות ! הרבה אנשים אומרים לי שנרגעתי שאני יותר שקטה , נכון היום אני קצת מפחדת להראות שקשה לי שיש לי פחד או שממש קשה לי עם האוכל , אני ישר מפחדת שיקחו את זה למקומות שונים אז אני מעדיפה לשתוק ולהמשיך הלאה , אני יותר רגוע אין ספק אולי זה הכדורים שעוזרים יותר או אולי האישפוז בפסיכיאטריה באמת עזר ... אבל היום אני יודעת דבר אחד שהבן שלי הכי חשוב לי בעולם ! אני מנסה ועושה את כל המאמצים שזה לא יחזור כמו שהיה! ההפרעת אכילה באישפוז בפסיכיאטריה גבר וירדתי שם במשקל אבל היום אני מנסה להילחם גם בזה , למרות הקושי הגדול למרות שהרצון לרדת במשקל מאוד גדול וחזק אני מנסה להשאיר את הראש מעל המים ולשמור על עצמי ובמיוחד היום בשביל הבן שלי!! אני מסתכלת  עליו כל בוקר ועל החיוך שלו וזה מה שמחזיק אותי הכי הרבה ,אני עדין עם היד על הדופק ,זה שהיום אני מרגישה יותר טוב ומצליחה להלחם זה לא אומר שלא יכול להיות לי נפילות אבל בנתיים אני מרגישה  יותר טוב ושכן יש לי בשביל מי להלחם !