חברים, 
מי שמכיר אותי יודע שאני בדרך כלל לא מפרסם פוסטים כאלה ובטח לא משתף יותר מידי בדברים אישיים.
הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי ולשתף בסיפור שעד לרגע זה לא החלטתי אם הוא יותר מרגיז או יותר עצוב, סיפור מקומם של חברה קרובה אליי שלא יכולה לצעוק על עוגמת הנפש שנגרמה לאמה ולמשפחתה...

ולהלן תלונת המשפחה שמספרת את הסיפור כולו כפי שהוגשה הערב להנהלת קופת חולים "מכבי".

"שלום רב, 
אמי, סובלת מכאב כרוני קשה מזה מספר שנים. 
בשבועות האחרונים חלה הדרדרות קשה במצבה הנפשי והיא כמעט ואיננה מתפקדת וסובלת ממצב דכאוני קשה הקשור למצבה הגופני.
לצורך טיפול דחוף קבענו תור (כפול מאחר ומדובר בפגישה ראשונה) לפסיכיאטר דר' אנדרי מרום (ראשל"צ). 
אמי הגיעה בעשר דקות איחור (!!!) לתור מאחר ולא מצאה את הבניין אך דר' מרום סרב לקבלה וגרש אותה בבושת פנים מהמרפאה. כפסיכולוגית קלינית וכעובדת במרפאה של בריאות הנפש של משרד הבריאות אני חשה שאט נפש מרופא כגון זה שמתיימר לעסוק בבריאות הנפש. אמי עמדה מולו בבכי והתחננה שיפגוש אותה על מנת להקל על סבלה אך הוא אטם ליבו, סרב לקבלה וגרשה בגסות ממרפאתו, אולי מאחר והעדיף לקבל פציינט פרטי על פני פציינט של קופת חולים.
מעולם, בכל שנותיי כמבוטחת של מכבי לא נתקלתי ביחס מחפיר שכזה ועוד ממי שמתיימר לעסוק בנפש האדם. אבקש תגובתכם המהירה. כמובן שאפנה גם לאיגוד הפסיכיאטרים וללשכת מנכ"ל קופת חולים מכבי".

חברים,
אם יש איזשהו ערך לרשת החברתית, זה בשיתוף מקרים מסוג זה כדי שלא ישנו גם לאחרים, ואולי גם אם הסיכוי קטן, כדי שמילים אלא יגיעו גם לאנשים הנכונים שידאגו שהאדם הזה לא ישוב לעסוק ברפואה, בטח לא ברפואת הנפש...