מה למדתי מחברי ברשת?
01/08/15 19:31
1837 צפיות
עם התקדמות הרשת וזמינות המידע והחברתיות השתנו פני הבריאות שלנו ובמקום שרק נציית להוראות הרופא שלנו, עברנו לקחת אחריות על בריאותנו ואנחנו מנתבים את בריאותנו, ראו למשל את הרגלי ה"חפש בריאות" שיש לגולשים השונים.
זה לא מפתיע שגם ה- FDA פנה לחיפוש בגוגל כדי לאתר מקהל הגולשים את תופעות הלוואי לתרופות.
האם ידעתם שרב הגברים יודעים את נתוני המכונית שלהם יותר טוב מאשר את נתוני הבריאות שלהם, מעניין אם הרשת הכל כך נוחה תשנה את הנתון הזה.
זמינות הרשתות היום גם בסלולרי, הפכה את התקשורת בין האנשים לפשוטה ופופולרית וכבר מספר חודשים אני משתתפת בקבוצת ווטסאפ אצלי בסלולרי לדבר עם חבורת סוכרתיים.
חיבתי לרשתות תקשורת עם חברים נמשכת כבר הרבה שנים ועוד כשהיתה רשת יחידה ה- ICQ (זוכרים?) כבר היו לי בה חברים...
אחד החברים שלי אז, בחור חביב מהודו הציע לי יום אחד להפסיק לעשן, הייתי מעשנת 2 קופסאות סיגריות ביום!!! ולמרות שניסיתי כמה פעמים להפסיק לעשן לא הצלחתי.
חוכמת הצעתו היתה ראשית שביחד יהיה קל יותר להשיג מטרה וגם, הוא הציע שנפסיק ליום אחד. פסיכולוגית, יום אחד, היא מטרה קלה יחסית להשגה ומייד הסכמתי. אחרי יום אחד כשראיתי שהצלחתי לא לעשן, הבנתי שהעישון מיותר בחיי ומאז לא עישנתי...
אני מספרת כדי להראות את הכח התומך של החברים ברשת, ואני רואה את זה גם עכשו ברשת הווטסאפ של הסוכרתיים. ביקשתי מהחברים לספר מה הם שינו בהתנהגות הבריאות שלהם מאז שהצטרפו לקבוצה והנה הרשימה החלקית בינתיים, אבל הרלבנטית כמעט לכולם... אתם כמובן מוזמנים להוסיף כי אני בטוחה שגם לכם יש דוגמאות.
תשובות חברים על - מה שיניתי בעקבות חברותי בקבוצת הסוכרתיים?
- בודק/ת רמת סוכר בדם כל בוקר (אנחנו החלטנו בקבוצה שכל בוקר נגיד "בוקר טוב" יחד עם מספר שיהא רמת הסוכר בוקר שמדדנו).
- מגיע/ה לכל מיני פיסות מידע חדש על ניהול הסוכרת.
- מקשיב/ה יותר לגוף שלי מה שבעבר לא עשיתי.
- מאמצת רעיונות חדשים לניהול מערך הסוכרת כמו סוגי מזון, מתכונים או פעילות גופנית.
- כיום מודדת כל בוקר את רמות הסוכר ואוכלת במודעות. יודעת שהאכילה במשך היום משפיעה על תוצאת הבוקר שאחרי. בזכות המדידה הקבועה אין לי לאן "לברוח" ולמדתי להבין את ההשפעה הישירה של התזונה על רמות הסוכר שלי.
- פחות בדיכאון.
- למדתי לחשב נכון כמה אינסולין אני צריך בהתאם לפחמימות שאני אוכל.
- השתנתה תזונתי משמעותית וגם פעילות גופנית משמעותית לטובה ביותר.
- אני מעיזה יותר לדקור את עצמי ולדעת מה מצבי הסוכרתי, אני מקבלת טיפים ומיישמת אותם לאט, קיבלתי מתכונים נהדרים ויש פידבקים טובים, וזה מועיל ומרפא.
- כתוצאה מעיון קבוע במידע המתפרסם בקבוצה, אני משתדל ובדרך כלל מצליח, להימנע ממזון בעל אינדקס גליקמי גבוה ומשתדל ככל האפשר לצרוך מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך.
- הצטרפתי ליום בשבוע של רק מיצים ירוקים.
- לאכול פחות פחמימות, להתעמל, ללכת, ולשחות ולהיפגש עם חברים, זה נותן המון.
- עברתי לתזונה דלת פחמימות ללא גורו ושמות מפוצצים פשוט הורדתי דרסטית את כמות הפחמימות ליום וכן לפעמים גם אני חוטא.
- הורדתי את ערכי הסוכר אצלי וכרגע אני ללא שום טיפול, גם הורדת המשקל על הדרך וגם יתר לחץ דם השתפר.
- לא אוכלת חלב ומוצריו מה שהוריד לי רמת סוכר יומי, כפי הנראה בגלל רגישותי ללקטוז.
- התחלתי לעשות מדיטציה בקבוצה ב"כמוני".
- תודה לכולם, רבים מהעונים לשאלה הוסיפו את התודה...
תגובות
ד"ר דינה ראלט PhD
מדענית (ביולוגיה של התא) חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו.
עוד פוסטים בבלוג: שיר השרירים
גם ללב יש את המוסיקה שלו
אחד הדברים שלימדה אותי התקשורת המרתקת אותי מאז ומתמיד, הוא החיבורים החדשים הנוצרים בין תחומים לכאורה רחוקים, ואלה פותחים...
קראו עוד
ועל צום דופאמין שמעתם? מנסים יום אחד...
יותר ויותר מידע מצטבר על היתרונות של צום חלקי בתזונה, דהיינו לא צריך תמיד לאכול, מספיק למשל שליש מהיממה (8:16) לאכול ו-1...
קראו עוד
למה כדאי לאכול אגוזים ופיסטוקים...
לא מפתיע שאגוזים הם מזון כל כך בריא שכן מתוך הזרע יצמח הצמח אז ברור שהוא מכיל את כל המרכיבים החיוניים לחייים...במהלך שיט...
קראו עוד
לרפא כל (או כמעט כל) חולי
אחרי עשרות שנים שאני חוקרת את בעיותי המטבוליות כמו השמנה וסוכרת2 היתה לי הארה !!! ואני יודעת איך להבריא. פתרונות חלקיים ...
קראו עוד
להרגיש, להרגיש, להרגיש ועוד להרגיש...
איזה מזל שחליתי לפני כחודשיים במחלת לב לא קלה ואף אחד מהרופאים שפניתי אליהם לא ידע איך לעזור לי... אפילו אושפזתי פעמיים....
קראו עוד
ד"ר דינה ראלט PhD
עוד מחקר שהראה איך החברתיות מקדמת יצירתיות...
denur1
אין ספק שהנט הביא לשינוי גדול, דברים שקודם לא היתה לנו שום דרך להחשף אליהם היום הם גלויים, אפשרות לתקשר עם כמות אנשים שקודם לא היתה שום אפשרות להגיע אליהם. מי היה מאמין לפני ארבעים שנה שנחזיק מכשיר קטן ביד שיאפשר לנו את כל זה.