סוף סוף הגיע היום, לאחר שבוע של אי ודאות, האם אצליח ללגום את השיקוי המרוקן לקיבה, לביצוע וידאו קפסולה, כבר לא אכפת לי שארעב, אבל המשקה השמנוני הממותק להחריד, מבקשים שאלגום ממנו כ 2 -ליטר, איך אפשר אוי זה נורא, אני רק לוגם טיפה והלשון מבקשת להשתרבב בליווי געירה, חבל שאין יוזמה של בני הבית, לצלם, את עוויות הפנים, יכולתי לצייר את עצמי ציור סוריאליסטי, מכל לגימה עם הבעה איומה, נראה שגופי אינו אוהב מתוק, במיוחד שקיטלגו אותי סוכריה, סליחה סוכריתי,, בדלפק ביה"ח הפנמנט המיומן בעבודה, ממתין לתורי מכינה לי סט מדבקות כמו למחברת תלמיד, המכילות את כל הפרטים, שולחת אותי לחדר אחר, לקבלת הקפסולה, ממתין לתורי קראה לי לסדרת שאלות שהכניסה אותי לדיאלוג סוער, שאלות לאינצטלציה של המעי, היו חסימות ? לרגע אמרתי לה דוקטור אולי אוותר, החלה להרגיע אותי "לא לדאוג, זה רק אם בעבר עברתה נתוח למעי, אני עונה לא, אוקי, יופי מכינה לי חגורת נפץ,,, סתם זה דומה, חגורה מרופדת בצידה האחד לבטן, במקום לגב, אמרתי אין סכנה שאסתובב כך נושא לצידי מצלמת וידאו, עוד בימינו אלה עלולים ישר לירות, מוציאה קופסית קטנה ובתוכה הקפסולה שקופה, מהבהבת תכלת מכיילת אותו מול הוידאו, ומבקשת שאקח לבלוע, זה לא גדול מידיי! כוס מים ואני בולע,,, יופי צוללת המעי יצאה לדרכה, לתור אחר כשל באינטלציה, כותבת לי דף הנחיות, מתי לאכול מתי לשתות, ומציינת המשך להיות בצום בלי אוכל ובלי מים,, וכעבור שעתיים התחל ללגום נוזלים בלבד, נו ברור,,,, שהצוללת תוכל לשוט בנוחות במרחב, ללא מטאורים של אוכל ,,,,,,,