פרפרית חמודה, תהיי חזקה. דברי עם הצוות בהיגיון ונסי לברר כמה זמן עוד יש לך לשהות שם. אולי יסיכמו לקצר לך ואם לא לפחות תוכלי להיות מודעת. אני לא יודעת מה עושים שם ו/או איך מטפלים בך אבל אני מקווה שזה ברוך ובעדינות ושמקשיבים לכאבי לבך. את לא מסוכנת רק אבודה, החיים קשים וזה משפיע עלייך. מקווה שיש לך עם מי לדבר או לפחות לכתוב את רגשותייך. אני כאן אם את צריכה אוזן קשבת (או יותר נכון עין קוראת).

לא יודעת למה פעם נותן לי לרשום פעם לא... בכל מקרה תודה פז יקרה ! יש צוות יותר נחמד ופחות נחמד הרוב פשוט מגעילים !! ניסיתי לדבר איתם לראות כמה זמן אני אהיה פה אין להם תשובה אבל אמרו משהו כמו 3 שבועות , אני פה כמעט שבוע ואני משתגעת! אני לא שייכת לפה !! הם לא מוכנים לתת לי לצאת למחלקה הפתוחה הם אפילו לא נותנים לי לצאת לריפוי בעיסוק בפתוחה ! אני משתגעת לפחות עם הייתי יוצאת לריפוי בעיסוק הייתי עושה דברים שאני אוהבת :( קשה לי נורא אני כל היום לבד לא מסוגלת להתקרב פה לאנשים זה נורא ! בכיתי כל הלילה לבעלי בטלפון קמתי עם עיינים נפוחות ברמות , כן אחרי כמעט שבוע פה הבנתי הרבה והבנתי את הטעות שלי , אבל בגלל זה הם מנסים להעניש אותי ... פשוט ככה היה פה 2 בנות שהיו במצב שלי אחת שחררו אותו אחרי יומים ואחת עברה לפתוחה אחרי 3 ימים ! הרוב פה עם מניה דפרסיה ואני על אישיות גבולית אבל זה נורא! אחרי זה יבוא אלי בתלונות למה אני חא אוכלת ויורדת במשקל , כן שבוע פה כבר ירדתי במשקל :( אז מה זה שבוע לטפל במשהו אחד וליפול להפרעה השניה ?? אין לי כוח לזה כבר :(

אולי תבקשי לצאת עם ליווי? ולדעתי כדאי לך לספר להם על הפרעת האכילה, שלפחות יהיו מודעים אליה כדי לא להחמיר אותה יותר. אם יש לך שיחות עם פסיכולוג תהיי פתוחה איתו, תספרי שהיה לך מאוד קשה להתמודד וחשבת שלהיעלם זו הדרך היחידה, אבל שעכשיו הבנת שזה לא נכון לעשות ושאת מוכנה ללמוד דרכים אחרות להתמודד.

פרפר יקרה, מצטערת שזה מה שאת צריכה לעבור. מצטרפת לעצתה של פז לספר להם על הפרעת האכילה שלך. אולי כך יבואו יותר לקראתך בעניין האוכל מהבית? את אומרת שאת מבינה את הטעות שעשית ושהגעת לתובנות. רוצה לשתף?

 הם יודעים שיש לי הפרעות אכילה הפסיכיאטרית שלי מהמרפאה נימצאת פה בבית חולים המרפאה נמצאת פה , אמרתי להם שקשה לי ממש גם אמרתי לדיאטנית שלי , בעלי מביא לי אוכל אבל הוא לא בא כול יום והם לא הולכים לקראתי הם אמרו אנחנו פה במחלקה לא מטפלים בהפרעות אכילה , הם לא מבינים שאני לא מסוגלת לאכול פה , זה לא אוכל כמו שיש במחלקות להפרעות אכילה ותפריט פה תוכלי סבבה לא תוכלי זה לא בעיה שלנו .... אבל להעביר לדיאטנית שקשה לי לאכול פה ולהגיד לה שאני לא אוכלת זה בסדר אבל לדאוג לי לפחות לאוכל כמו בתפריט זה לא... אין לי פה פסיכולוג וגם לא יהיה לי אין טעם להתחיל איזה שהוא טיפול , אני בקשר עם הפסיכולוגית הפרטית שלי בטלפון פעמים בשבוע , אבל היא בשלה עדין כועסת ולא בטול שתקבל אותי חזרה אליה , היא אמרה בלי מסגרת יומיומית היא לא מקבלת אותי וגם עם זה רק המרפאה , אז אמרתי תמצאו לי מסגרת תעזרו לי למצאו מסגרת יומיומית אני לא יכולה לעשות את זה לבד במיוחד שאני לא פה! לא נותנים לי לראות את הפסיכיאטרית שלי פה כי הם כביכול נתנו לי רופאה אבל כל שינוי בתרופות או החלטות הם מדברים איתה , מצד אחת זה טוב אבל מיצד שני למה היא לא מדברת איתם שיעבירו אותי לפתוחה ... המחלקה הסגורה זה פשוט גהנום , אני גם כמעט הכי צעירה פה ואני בת 29 .... אני כל היום על קפה אני לא רוצה שהפרעת אכילה שוב תתפרץ לה כי זה דלת בשבילה ואני יצאתי מאשפוז של כמעט 4 חודשים באפריל .... אני כבר לא יודעת מה לעשות אחר כך הם ימצאו עוד סיבה למסיבה, אני כל כך מתגעגעת לבן שלי בשנה האחרונה לא ראה מזה אמא אני רוצה להשתנות הבן שלי זה כל עולם שלי והוא צריך אמא ואמא בריאה והחלטתי שאני יעשה הכל רק כדי שיהיה מאושר ולא יראה אמא במצב דיכאוני ... החליפו לי כדורים אני מקווה שזה יותר יעזור , היום אני לא אובדנית ואין לי מחשבות כאלה אני רק רוצה את הבן שלי 

היי פרפר, במחלקות פסיכיאטריות. רגילות, הם לא ממש יודעים להתמודד עם הפרעות אכילה.. כן, עכשיו יותר חשוב להם לטפל בהפרעות אישיות גבולית/אובדנות או מה שלא נכנסת לשם בגללו.. לפי הניסיון שלי אין לך למה לצפות מהם ככ שיעזרו לך עם ההפרעת אכילה.. הדבר היחידי שהם יעשו זה לשים לך תפריט ואם לא תאכלי אותו אז זונדה ואז את כבר תתחילי להסתבך איתם על הפרעות אכילה ולא ירצו לשחרר אותך, תחרקי שיניים ותנסי להחזיק מעמד ככה, לאכול כמה שאת יכולה לנסות לא לרדת.. אני ככ מבינה אותך שזה קשה.. הם לא מבינים שם אבל את שם לתקופה מוגבלת ואז תחזרי הביתה ויהיה לך יותר קל..המון בהצלחה מתוקה! מקווה שיעזרו לך שם להתמודד..